תקני הדיווח הכספיים הבינלאומיים ה IFRS
רווח למניה
מכפיל ההון
אחת האינדיקציות לרמת אמון בשווי ההוגן החשבונאי הינו מכפיל ההון של החברות
כלומר היחס בין שווי שוק של המניות כפי שנגזר ממחירי הבורסה לבין ההון העצמי
החשבונאי, ויש לצפות כי מכפיל ההון יהיה גדול מ -1 בכל מועד, יש להבחין כי כאשר
מכפיל שווה ל 1 מחיר החברה בשוק שווה למחיר ההון העצמי שלה, ומנגד כאשר
חברה נסחרת במכפיל הון עצמי נמוך מ-1 לכאורה משתלם לפרק אותה כלומר לקנות
אותה במחיר שוק ולמכור את נכסיה כדי להחזיר את הלוואותיה. יחס המכפיל מתקבל
כדלקמן :
מחיר מניה בבורסה > 1 או
[הון עצמי / מספר מניות מונפק ]
שווי שוק של החברה > 1
[שווי החשבונאי של הון העצמי ]
דוגמה
שווי השוק של חברת צק' פוינט הוא 125 מליון ₪ וההון העצמי מסתכם ל 95 מיליון ₪, ולכן
המכפיל של החברה הוא : 1.32 = [ 95 / 125 ] = [ שווי ההון העצמי / שווי שוק החברה ]
המספר 1.32 קובע כי החברה צריכה להגדיל את ההון העצמי שלה פי 1.3 כדי שההון העצמי
של החברה יציג את שווי השוק שלה.
רווח למניה תקן חשבונאות בינלאומי 33 IAS
רווח למניה הוא יחס פיננסי המחלק את הרווח החשבונאי של החברה לתקופה מסוימת
במספר מניותיה. לא ניתן לערוך השוואה בין נתוני הרווח למניה של חברות שונות, גם אם הם
באותו ענף, לאור העובדה שהרווח למניה מתבסס על מספר המניות שהנפיקה החברה כאשר
הכמות משתנה מחברה אחת לאחרת.
תקן חשבונאות בינלאומי 33 העוסק ברווח למניה וקובע את העקרונות לחישוב והצגת קובע כי
מאחר וזו עובדה כי מבנה ההון של ישות יכלול מלבד מניות גם ניירות ערך המירים כגון כתבי
אופציה ואגרות חוב להמרה, שעשויים להיות מומרים למניות פוטנציאליות ולכן התקן דורש
חישוב רווח למניה בשתי רמות :
[1] רווח בסיסי למניה, נתון זה מחושב בעיקרו לפי מספר המניות המונפק בפועל, ללא התחשבות
בהמרה של מניות פוטנציאליות.
[2] רווח מדולל למניה, נתון זה מייצג תרחיש בו בנוסף למניות המונפקות בפועל, יכללו גם מניות
פוטנציאליות, אך רק אם הם מביאות לכך שהרווח למניה המדולל למניה יהיה נמוך יותר מהרווח
הבסיסי למניה.
בעוד שהרווח הבסיסי למניה מייצג על פי התקן את הרווח או ההפסד לתקופה המיוחס לבעלי
המניות הרגילות של הישות המדווחת, הרווח המדולל למניה מייצג רף תחתון ומשמש לצורך
חישוב המכפיל זאת על מנת לחזות את התקופה המקסימאלית בה המשקיע יהיה צפוי להשיב
את השקעתו
מספר משוכלל של כמות המניות
עקרון יסוד בתקן חשבונאות בינלאומי 33 הוא שבחישוב מספר המניות יש לשקלל את מספר
המניות שתרמו לרווח במהלך התקופה וזאת בכדי ליצור הקבלה נאותה, לפיכך מניות שהונפקו
במהלך התקופה ישקללו בכמות המניות ממועד זרימת המזומן בגינן באופן יחסי לתקופה. כך
לדוגמה מניות שהונפקו ביום האחרון של התקופה בה מחושב הרווח למניה לא יכללו בחישוב
מספר המניות, מאחר שהמזומן שהתקבל לא טרם לרווח שהושג במהלך התקופה.
תחולה
התקן חל על ישויות שהמניות הרגילות שלהן או ניירות הערך ההמירים שלהן שהם מניות
פוטנציאליות רשומים למסחר בבורסה לניירות ערך, או נמצאים בתהליך הנפקה של מכשירים
אילו.
בנוסף לאמור לעיל התקן קובע :
[א] התקן אינו חל על מכשירים פיננסיים אחרים של חברה הנסחרים בבורסה, שאינם מניות
פוטנציאליות כלומר מכשירים פיננסיים הניתנים להמרה.
[ב] התקן אינו חל על חברות פרטיות שהן חברות כלולות שהדוחות הכספיים שלהן מצורפים
לדוחות הכספיים של החברה המחזיקה שהיא חברה בורסאית.
[ג] חברה פרטית שבוחרת להציג באופן וולונטרי רווח למניה היא נדרשת ליישם את הוראות
תקן בינלאומי 33.
[ד] לגבי חברות שנמצאות בתהליך הנפקה, התקן מתכוון לחברות שפועלות מול רשות ניירות
ערך לצורך הנפקת מניותיה ולא בשלב התכנון.
[ה] קרנות נאמנות אשר להן יחידות השתתפות הנסחרות בבורסה ולכן נדרשות להציג
בדוחותיהן הכספיים רווח למניה.
סוג מניות שלגביהן מחושב ומוצג רווח למניה
הרווח הבסיסי והמדולל למניה מחושב לגבי "המניות הרגילות" של הישות, "מניה רגילה" היא
מוגדרת כמכשיר הוני נחות בעת פירוק הישות, מכל הסוגים האחרים של המכשירים ההונים.
במקרים בהם לישות קיימות מניות רגילות שיש להן זכויות שונות לקבלת דיבידנדים, הרווח
למניה יוצג לכל סוג של מניות רגילות.
דוגמה
נניח כי לחברה יש 10,000 מניות בנות 1 ₪, ו 2,000 מניות בנות 5 ₪ ערך נקוב כל סוג, הנח
כי הרווח של הישות במהלך התקופה הינו 100,000 ₪, הצג רווח בסיסי למניות בנות 1 ₪
ערך נקוב ולמניות בנות 5 ₪ ערך הנקוב.
כמות המניות : 20,000 = [ (10,000 * 1 ) + (2,000 * 5) ]
רווח בסיסי למניה
לבעלי מניות 1 ₪ ערך נקוב : 5 = 1 * [20,000 / 100,000 ]
לבעלי מניות 5 ₪ ערך נקוב : 25 = 5 * [20,000 / 100,000 ]
בדיקה : 100,000 = [ ( 2,000 * 25 ) + (10,000 * 5 )]
רווח בסיסי למניה
הרווח הבסיסי למניה מחושב על ידי חלוקת סכום הרווח או ההפסד לתקופה המיוחס לבעלי
מניות הרגילות, בממוצע המשוקלל של מספר המניות במחזור במהלך התקופה, במקרים בהם
הרווח הנקי או ההפסד של הישות כולל רווח או הפסד מפעולות מופסקות, חישוב רווח בסיסי
למניה נדרש בשתי רמות, ברמת הרווח הנקי, וברמת הרווח מפעולות נמשכות. בהוראות תקן
בינלאומי מספר 33 ניתן להציג בביאורים לדוחות הכספיים רווח בסיסי ומדולל למניה מפעילות
מופסקת.
בחישוב הרווח הבסיסי למניה המיוחס לבעלי המניות הרגילות של הישות יש להתאים את
הרווח בגין הסכומים כדלקמן :
[א] יש להפחית דיבידנדים והפרשים הנובעים מסילוק מניות בכורה שמוצגים בהון העצמי.
[ב] כמו כן יש להפחית את חלקו של המיעוט ברווח המאוחד של החברה.
[ג] יתכנו מקרים בהם חברה תרכוש בחזרה מניות בכורה שהנפיקה בעבר ולכן יש להפחית
סכום זה מסכום רווח והפסד לחישוב רווח הבסיסי למניה.
מניות בכורה
בטיפול במניות בכורה נבחין בין המקרים :
[א] מניות בכורה הניתנות לפדיון, אם מדובר בהתחייבות פיננסית, כלומר מניות בכורה שאינם
מוצגים במסגרת ההון העצמי, ולכן הדיבידנדים שיחלקו למחזיקים בהן שהוכרו ברווח והפסד,
לצורך חישוב הרווח הבסיסי למניה אין צורך לבצע התאמה. ומנגד כאשר המניות הבכורה
מסווגות בהון העצמי במאזן יש לבצע התאמה לרווח והפסד לצורך חישוב הרווח הבסיסי למניה
שהרי לא כל הרווח המדווח שייך לבעלי המניות הרגילות.
[ב] מניות בכורה צוברות , כאשר מניות הבכורה צוברות יש להתאים את הרווח והפסד לחישוב
הרווח הבסיסי למניה ולהפחית את סכום הדיבידנד בגין התקופה המדווחת, ואין הבחנה בין
אם הדיבידנד הוכרז ובין אם לא. ומנגד כאשר מניות הבכורה אינן צוברות יש להתאים את
הרווח או הפסד רק בתקופה בה הוכרז דיבידנד למניות בכורה.
דוגמה
בשקלים
מניות רגילות (ערך נקוב) 1,000
מניות בכורה (ערך נקוב) 2,000
רווח בשנת 2011 סך 1,000
הפס מפעילות מופסקת (500)
רווח בשנת 2012 סך 5,000
הפסד מפעילות מופסקת (2,500)
מניות הבכורה זכאיות לדיבידנד בשיעור 5% מערכן הנקוב במקרה של הכרזת דיבידנד לבעלי
מניות הרגילות הנח כי החברה הכריזה על דיבידנד בשנת 2012.
נדרש
הצג רווח בסיסי למניה תחת 3 הנחות בלתי תלויות
[א] מניות הבכורה אינן צוברות
[ב] מניות הבכורה צוברות ומסווגות בהון העצמי
[ג] מניות הבכורה צוברות ומשתתפות ברווח המלא.
נדרש א - מניות הבכורה אינן צוברות
רווח בסיסי למניה שנת 2011 :
רווח מפעולות נמשכות : 1 = [ 1,000 / 1,000 ]
רווח נקי למניה : 0.5 = [ 1,000 / ( 500- 1,000)]
רווח בסיסי למניה שנת 2012 :
רווח מפעולות נמשכות : 4.9 = [ 1,000 /{ (2,000 *0.05) - 5,000 }]
רווח נקי למניה : 2.4 = [ 1,000 / { 2,500 – (2,000 * 0.05) – 5,000 ]
במקרה ומניות הבכורה אינן צוברות התאמה לרווח בגין הדיבידנד לבעלי מניות בכורה יעשה
רק בשנה בו הוכרז דיבידנד לבעלי מניות רגילות.
נדרש ב - מניות הבכורה צוברות
רווח בסיסי למניה בשנת 2011
רווח מפעולות נמשכות : 0.9 = 1,000 / [ (0.05 * 2,000 ) – 1,000]
רווח נקי למניה : 0.4 = 1,000 / [ 500 - (0.05 * 2,000) - 1,000]
רווח בסיסי למניה בשנת 2012
רווח מפעולות נמשכות : 4.9 = 1,000 / [ (0.05 * 2,000) – 5,000 ]
רווח נקי למניה : 2.4 = 1,000 / [ 2,500 – ( 0.05 * 2,000) -5,000 ]
במקרה בהם מניות הבכורה צוברות יש להתאים את הרווח הבסיסי למניה בין אם דיבידנד
לבעלי מניות רגילות הוכרז ובין אם לא וזאת רק אם מניות הבכורה מסווגות בהון העצמי.
נדרש ג – מניות הבכורה משתתפות ברווח
רווח בסיסי למניה בשנת 2011
מפעולות נמשכות : 0.3 = 1,000 / [ 3,000/ 2,000 * { (2,000 * 0.05 ) - 1,000}- 900]
הפסד נקי למניה : (0.2) = 1,000 / [ 500 - 300 ]
רווח בסיסי למניה בשנת 2012
מפעולות נמשכות: 1.63 = 1,000 / [ 3,000 /2,000 * { (2,000 *0.05) – 5,000} – 4,900 ]
רווח נקי למניה : (0.866)= 1,000 / [ 2,500 – 1,633]
במקרה של מניות בכורה משתתפות ברווח יש לנטרל את חלק מניות הבכורה ברווח ולאחר
הנטרול מהרווח הסכום שמגיע לבעלי מניות הרגילות יוכפל בחלק מניות הבכורה מסה"כ
הזכויות של מניות רגילות ובכורה ואז ינוטרל מהרווח כמו כן יש לנטרל את הצבירה של בעלי
מניות הבכורה ויתרת הסכום הינו רווח לבעלי מניות רגילות.
מניות רגילות שהונפקו כחלק מהתמורה בצירוף עסקים | יכללו ממועד הרכישה בו הרוכש כולל הנרכש בספריו |
מניות רגילות שהונפקו תמורת מזומן | כאשר המזומן התקבל או הינו ראוי להתקבל |
מניות רגילות שהונפקו כתוצאה מהמרה של מכשיר חוב אג"ח | יכללו במועד הפסקת צבירת הריבית |
מניות רגילות שהונפקו בתמורה לסילוק התחייבות | יכללו ממועד סילוק ההתחייבות |
מניות רגילות שהונפקו בתמורה לרכישת נכס | יכללו ממועד ההכרה ברכישת הנכס |
מניות שהונפקו בתמורה להספקת שירותים | יכללו במועד הספקת השירותים |
בהתאם לתקן יתכנו מספר מקרים שבהם מניות רגילות שטרם הונפקו יכללו בחישוב הכמות
או מקרים בהם מניות שהונפקו לא יכללו בחישוב הכמות, כדלקמן :
[1] מכשיר שיש חובה להמירו, מניות רגילות שהונפקו כתוצאה מהמרה של מכשיר חוב, אג"ח
שיש להמירו יכללו בחישוב כבר ממועד הנפקת המכשיר.
[2] תמורה חלקית, כאשר התמורה של הנפקת מניות רגילות לא שולמה במלואה, יש לכלול
בחישוב כמות המניות, רק את אותן מניות שתמורתם שולמה מיום ההנפקה.
[3] מניות רגילות שהנפקתם מותנית, מניות שהנפקתן מותנית הן מניות שתמורת הנפקתן
התמורה מועטה או הנפקתן נעשתה ללא תמורה כלל של מזומן, המניות יכללו רק מהמועד בו
התקיימו כל התנאים שהוגדרו בהסכם.
[4] מניות רגילות שניתנות לפדיון על ידי המחזיק, במקרה בו קיים דרישת החזר ע"י החברה
המנפיקה המניות לא יכללו בחישוב הכמות לצורך חישוב רווח בסיסי למניה.
דוגמאות
[1] לחברה א חוב בסך 2,000 ₪ אלפי ₪, חברה א נקלעה לקשיים כלכליים ולא יכולה לשלם
את החוב ובעקבות המצב נחתם חוזה עם מר ישראלי לפיו הוא מוותר על פירעון של החוב
בתמורה לתשלום 20% מהחוב במזומן ועוד הנפקה של 1,000 מניות חברה א למר ישראלי,
המניות יכללו בחישוב כמות בחישוב הכמות מיום חתימת ההסכם.
[2] חברה א רכשה ביום 31/12/2011 5,000 מניות חברה ב המהווים 50% תמורת הנפקת
סך 1,000 מניות ערך נקוב של חברה א, כמו כן חברה א חתמה בהסכם עם חברה ב תנאי אם
חברה ב תסיים ברווח מעל 20 מיליון ₪ חברה ב תנפיק לחברה עוד 5,000 מניות, נניח כי
חברה ב סיימה את שנת 2012 ברווח של 35 מיליון לצורך חישוב הכמות יכללו 1,000 מניות
רק מהמועד בו עמדה חברה ב בהסכם על כל תנאיו כלומר מיום 31/12/2012, וזאת גם אם
חברה ב רשמה ברבעון הראשון בספריה רווח מעל 20 מיליון ₪ כי יתכן וביתר הרבעונים של
השנה חברה ב תרשום הפסדים.
התאמה למפרע של כמות המניות
קיימים מקרים בהם ישות מגדילה את כמות המניות הרגילות או מקטינה אותם ללא שינוי
כלכלי כגון :
[1] הנפקת מניות הטבה, במקרה כזה גדל מספר המניות ללא תמורה כלכלית.
[2] הנפקת זכויות לבעלי מניות, יתכנו מקרים בהם גיוס ההון מבעלי המניות יעשה על ידי
הנפקה במחיר נמוך ממחיר המניה בשוק, ולכן הנפקה כזו כוללת הנפקה במחיר מלא שהוא
מחיר המניה בשוק, ומרכיב הטבה ההנחה במחיר המניה לבעלי מניות הישות.
[3] פיצול מניות שמייצג גידול במספר מניות קיים ללא גידול מקביל של תמורה כלכלית.
[4] איחוד מניות המקטין את מספר המניות ללא קיטון של התמורה הכלכלית.
מטרת התקן היא כי במקרים שציינו לעיל היא למנוע עיוות במספרי ההשוואה בתקופות
קודמות וזאת יתרחש אם מספר המניות לא יתואם גם בתקופות קודמות, לפיכך התקן דורש כי
במקרים בהם בוצע שינוי למספר המניות הקיימים במחזור ללא שינוי כלכלי בתמורה, ולכן יש להתאים למפרע את הממוצע המשוכלל של מספר המניות הרגילות כאילו האירוע התרחש
בתקופה המוקדמת ביותר המוצגת במספרי ההשוואה. יש להבחין כי התקן קובע כי גם במקרים בהם שינויים אילו התרחשו לאחר תאריך המאזן ועד מועד חתימת הדוחות יש לבצע התאמה למפרע של תקופת הדיווח ומספרי השוואה בגין תקופות קודמות. מנגד במקרה של שמדובר בתשקיף של הנפקת זכויות אשר לא נכללו בדוחות הכספיים אשר אושרו לפני מועד הנפקת הזכויות אין לבצע התאמה ותיקון לדוחות הכספיים, אלא לכלול ביאור על ההשפעה על מחיר למניה כתוצאה מההנפקה.
דוגמה
לחברה הון מניות הכולל 1,000 מניות רגילות מאז הקמתה, להלן נתונים על הנפקות שביצעה
החברה בשנת 2011 ,
[א] ביום 31/3/2012 הנפיקה החברה 500 מניות במזומן במחיר מלא.
[ב] ביום 30/6/2012 הנפיקה החברה מניות הטבה בשיעור של 100% כלומר כל המחזיק
במניה אחת יקבל 1 מניה חינם.
[ג] ביום 30/9/2012 הנפיקה החברה 500 מניות נוספות במזומן במחיר מלא.
הרווח של חברה א בשנת 2011 - 2012 הסתכם בסך 100 אלפי ₪ ו בסך 115 אלפי ₪
בהתאמה.
רווח בסיסי למניה בשנת 2011
רווח נקי למניה : 50 = [ 1,000+ 1,000 ] / 100,000
רווח בסיסי למניה שנת 2012
רווח נקי למניה : 40 = [( 500 *3/12) + (500 * 9/12 * 2 )+ ( 1,000 * 2)] / 115,000
הנפקת זכויות
הנפקת זכויות משלבות למעשה שתי פעולות :
[א] הנפקת מניות במחיר מלא
[ב] הנפקת מניות הטבה
ולכן בהנפקת זכויות יש לחשב תחילה את מספר המניות שהונפקו במחיר מלא, על ידי חלוקת
התקבולים ממימוש הזכויות בשווי ההוגן של המניה ערב הנפקת הזכויות, לאחר מכן יש למצוא
את מספר המניות שהונפו בחינם שיתקבל על ידי החסרת המניות שהונפקו במחיר מלא מסך
מספר הזכויות שהונפקו, לאחר מכן יחושב שיעור ההטבה המתקבל על ידי חלוקת סך המניות
שהונפקו בחינם מסך המניות בתוספת לזכיות שהונפקו במחיר מלא.
דוגמה
הון המניות של חברה מורכב מ 500 מניות החל ממועד הקמתה, ביום 1/3/2012 הנפיקה
החברה זכויות לפיהן כל המחזיק ב 5 מניות זכאי לרכוש מניה אחת של החברה במחיר מימוש
בסך 5 ₪, המועד האחרון למימוש הזכויות הינו ב 15/3/2012 הנח כי הזכויות נסחרות בנפרד
ממועד הנפקתן ועד מועד מימושן מחיר השוק של מניה רגילה אחת לפני מועד ההנפקה 11 ₪.
הרווח של חברה לשנים 2011 ו 2012 הינו 1,100 ₪ ו 1,500 ₪ בהתאמה, רווח למניה שדווח
רווח למניה שדווח בדוחות הכספיים הינו 2.2 ₪.
פתרון
[1] תחילה נמצא את הזכויות שהתקבלו במחיר מלא, ע"י חלוקת התקבולים בשווי ההוגן
של המניה ערב ההנפקה: 45 = [ 11 / 5 *(1 * 5 / 500) ]
[2] שלב שני, נחשב את הזכויות שהונפקו בחינם, ע"י החסרת המניות במחיר מלא מסך
הזכויות שהונפקו : 55 = { 45 - [ 1 * 5 / 500] }
[3] שלב האחרון הוא חישוב שיעור ההטבה, יתקבל על ידי חלוקת הזכויות שהתקבלו בחינם
מסך המניות בתוספת המניות במחיר מלא: 10% = [ 500 + 45 ] / 55
חישוב הרווח הבסיסי למניה בשנת 2011
רווח נקי למניה : 2 = [ 1.1 * 500 ] / 1,100
חישוב רווח בסיסי למניה בשנת 2012
רווח נקי למניה : 2.53 = [ (1.1* 10/12 * 45) + ( 1.1 * 500) ] / 1,500
הנפקת זכויות לאחר תאריך המאזן
במקרה בו הזכויות הונפקו ביום 2/2/2013 לאחר תאריך המאזן חישוב הרווח הבסיסי למניה
בשנים 2011 ועד 2012 יכלול את מרכיב ההטבה על מניות הקיימות לפני הנפקת הזכויות ולא
על הזכויות שהונפקו במחיר מלא שהרי הנפקתם נעשתה לאחר תאריך המאזן
רווח בסיסי למניה שנת 2011 : 2 = [ ( 1.1 * 500) / 1,100]
רווח בסיסי למניה שנת 2012 : 2.727 = [ (1.1 * 500) / 1,500 ]
רווח מדולל למניה
הרווח המדלל למניה מספק רף תחתון לביצוע הישות, וזאת שהרווח המדולל מתחשב לא
רק במניות רגילות אלא גם במניות פוטנציאליות הקיימות במחזור במהלך התקופה, דוגמאות
נפוצות למניות פוטנציאליות הינן :
[א] מניות בכורה הניתנות להמרה למניות רגילות.
[ב] אופציות או כתבי אופציה.
[ג] אגרות חוב הניתנות להמרה למניות.
[ד] מניות שינפקו עקב הסדר חוזי.
לצורך חישוב הרווח המדולל למניה יש לתאם את הרווח והפסד ואת כמות המניות בגין
השפעת המניות הפוטנציאליות המדללות כדלקמן :
[א] בחישוב הרווח המדולל למניה לרווח או הפסד, יש להוסיף דיבידנדים בגין מניות בכורה
או ריבית בגין אג"ח להמרה שהוסרו לצורך חישוב הרווח הבסיסי למניה.
[ב] לכמות המניות יתווספו מניות פוטנציאליות שהיו בתקופת המחזור, מניות פוטנציאליות
שבוטלו או פקעו במהלך התקופה יכללו בחישוב הרווח המדולל רק לחלק מהתקופה בה היו
קיימות במחזור לפני שפקעו או בוטלו ויש להם השפעה מדללת.
ההיגיון המנחה בתקן במסגרת חישוב הרווח המדולל למניה יש לכלול רק ניירות ערך המירים
המדללים לפיכך לא יתכן כי הרווח המדולל למניה יהיה גבוהה מהרווח הבסיסי למניה, יש
לציין כי יתכנו מצבים בהם :
א. הרווח המדולל לאחר פעילות מופסקת, יהיה גבוהה מרווח הבסיסי למניה לאחר פעילות
מופסקת.
ב. לא יתכן מצב בו הרווח מדולל למניה מפעילות נמשכת יהיה גבוהה מהרווח הבסיסי למניה
מפעולות נמשכות.
מבחן הדילול
כאשר קיימים מספר הנפקות או סדרות של ניירות ערך המירים, לצורך הבחנה אם ניירות ערך
המירים הם מדללים או אנטי מדללים יש לבחון כל הנפקה או סדרה של נייר ערך בנפרד ואין
לבחון מספר של ניירות ערך יחדיו. כדי לעשות זאת יש לבחון את היחס הפנימי של כל נייר
ערך המיר, כאשר ערך פנימי הנמוך ביותר מהווה יחס ברמת דילול גבוהה יותר, לדוגמה יש
להוסיף תחילה כתבי אופציות מאחר והשפעתם היא על הכמות בלבד ולכן הם מהווים דילול
מקסימאלי. לצורך קביעת הערך הפנימי יש לחלק את התוספת לרווח חלקי התוספת לכמות של
ניירות הערך ההמירים, ולדרג כאשר היחס הפנימי הנמוך ביותר יש לו השפעה מדללת שהיא
הגבוהה ביותר וכך הלאה עד לניירות ערך שיש להם השפעה אנטי מדללת ולכן הם לא יכללו
בחישוב הרווח המדולל למניה.
דוגמה
כמות המניות של חברה א 1,000 מניות רגילות הרווח לשנה 2011 הסתכם בסך 2000 ₪
להלן נתונים לגבי ניירות ערך הקיימים במחזור:
שם נייר ערך | תוספת לכמות | תוספת לרווח |
נייר א | 800 | 1,280 |
נייר ב | 200 | 360 |
נייר ג | 700 | 840 |
נייר ד | 200 | 0 |
תחילה נקבע את רמת הדילול לפי היחס הפנימי
שם נייר הערך | יחס פנימי | רמת דילול |
נייר א | 1.6 | C |
נייר ב | 1.8 | D |
נייר ג | 1.2 | B |
נייר ד | 0 | A |
רווח בסיסי למניה
רווח נקי למניה : 2 =[1,000 / 2,000]
רווח מדולל למניה
יקבע לפי מבחן וטעייה, יש לבחור תחילה ברמת הדילול הגבוהה ביותר בדוגמה שלפנינו ני"ע ד
1.49 = 840 + 0 + 2,000
700+ 200 + 1,000
לנייר ערך א ולנייר ב ישנה השפעה אנטי מדללת ולכן לא יכללו בחישוב הרווח המדולל.
אופציות וכתבי אופציה
אופציות וכתבי אופציה הם מכשירים פיננסיים המקנים למחזיק את הזכות לרכוש מניות
רגילות, התפיסה בהכללת כתבי אופציה היא למצוא את האקוויוולנט של המניה לצורך כך
יש לחלק את מחיר המניה בניכוי תוספת המימוש חלקי מחיר המניה, ומאחר וחישוב רווח
למניה היא לתקופה יש לחשב מחיר מניה ממוצע :
[מספר המניות המשוקלל שהיו במהלך התקופה ] * [ שווי תוספת מימוש – שווי מחיר מניה]
[ שווי שוק ממוצע של מחיר מניה ]
יוצא איפה כי רק כאשר לאופציות ערך פנימי חיובי רק אז האופציות יחשבו למדללות, כאשר
ערך פנימי חיובי יתקבל רק כאשר מחיר השוק של המניות הרגילות במהלך התקופה גבוהה
ממחיר המימוש של האופציות או כתבי האופציה . מחיר המניה יקבע בד"כ לפי מחיר מניה
ממוצע בתקופה הנקבע לפי מחיר מניה בסוף תקופה ובתחילתה חלקי 2, או לפי ממוצע מחירים
חודשיים, חשוב כאשר יושמה אחת מהשיטות :
[1] מחיר י.פ. ומחיר י.ס. חלקי 2 או
[2] ממוצע מחירים חודשיים
יש להמשיך באופן עקבי בישומה של השיטה שנבחרה, כמו כן יש לציין כי במקרים בהם לא
קיים מחיר שוק ממוצע למניה יש להסתמך על הערכות מומחים וגם אם מחירי השוק קיימים
רק לחלק מהתקופה.
דוגמה
הון המניות של חברה מורכב מ 5,000 מניות מיום הקמתה, החברה הנפיקה 1,000 כתבי
אופציה, כאשר כל כתב אופציה ניתן למימוש למניה אחת תמורת תוספת מימוש של 15 ₪
שווי שוק הממוצע של מניה בשנת 2011 הינו 20 ₪, והרווח של החברה בשנת 2011 הסתכם
בסך 12,000 ₪, נדרש לחשב את הרווח הבסיסי והמדולל תחת שלוש הנחות בלתי תלויות
האופציות הונפקו ביום 1/1/2011 האופציות הונפקו 31/3/2011 כעת הנח כי האופציות
ממשו ב 31/3/2011.
הנחה ראשונה : האופציות הונפקו ב 1/1/2011
רווח בסיס למניה : 2.4 = [ 5,000 / 12,000 ]
רווח מדולל למניה : 2.286 = [ ( 20 / (15 - 20) * 1,000 ) + 5,000 ] / 12,000
הנחה שנייה : האופציות הונפקו ב 31/3/2011
רווח בסיס למניה : 2.4 = [ 5,000 / 12,000 ]
רווח מדולל למניה : 2.313 = [ (9/12 * 20 / (15 - 20) * 1,000 ) + 5,000 ] / 12,000
הנחה שלישית : האופציות מומשו ב 31/3/2011
רווח בסיס למניה : 2.087 = [12/ 9* 1,000 * 1) + 5,000] / 12,000
רווח מדולל למניה : 2.064 = [ (3/12 * 20 / (15 - 20) * 1,000 ) + 5,750 ] / 12,000
מכשירים הניתנים להמרה
מכשירים הניתנים להמרה כוללים בין היתר אגרות חוב להמרה, ומניות בכורה הניתנות
להמרה, יש לכלול את המכשירים הניתנים להמרה ברווח המדולל רק בתנאי שהיחס הפנימי
יוצר דילול וכאשר :
[א] לרווח יש להוסיף ריבית נטו ממס בגין אג"ח או דיבידנד בנטו במס בגין מניות בכורה
צוברות שהופחתו ברווח הבסיסי למניה.
[ב] לכמות יש להוסיף את הממוצע המשוקלל של מספר המניות הפוטנציאליות שהיו
מתווספות למניות הרגילות בהנחה שהם היו מומרות.
[ג] נראה כי שימוש במס יעשה לפי שיעור המס החוקי החל על החברה ולא שיעור המס
האפקטיבי החל על החברה.
דוגמה
הון המניות של חברה א מורכב מ 10,000 מניות מיום הקמתה, הרווח של חברה א הסתכם
בסך 10,000 ₪, ביום 1/7/2011 הנפיקה חברה א 10,000 אגרות חוב להמרה כל 10 ערך
נקוב ניתן להמירו למניה 1 של החברה , הוצאות המימון בגין אגרות החוב להמרה הסתכמו
בסך 250 ₪, מיסים נדחים ושוטפים המתייחסים להוצאות אילו הינם 75 ₪.
רווח בסיסי למניה :
רווח נקי למניה : 1 = [ 10,000 / 10,000]
רווח מדולל למניה :
רווח נקי למניה 0.969 = [ (10 / 10,000 * 12/ 6 ) + 10,000 ] / [ ( 75 – 250 ) + 10,000 ]
ערך פנימי של האג"ח :
השפעה מדללת = 1 > 0.35 = [ 6/12 *( 10 / 10,000) ] / [ 75 – 250 ]
מניות שהנפקתן מותנית
בחישוב הרווח הבסיסי מניות רגילות שהנפקתן מותנית מטופלות כקיימות במחזור ונכללות
בחישוב הרווח הבסיסי למניה רק מהמועד בו התקיימו כל התנאים הדרושים, מנגד הנפקת
מניות מותנית יכללו בחישוב הרווח המדולל למניה בהתקיים התנאים:
[1] אם התנאים הדרושים התקיימו במהלך התקופה המניות יכללו בחישוב הרווח המדולל
למניה מתחילת התקופה ועד המועד בו התקיימו התנאים, ולאחר התקופה בה התקיימו
התנאים יכללו בחישוב הרווח הבסיסי למניה.
[2] אם התנאים הדרושים לא התקיימו אז המניות יכללו ברווח המדולל למניה לפי המניות
במחזור.
להלן יישום של כמה סוגים של התניות
[א] התניית רווח – בו התנאי להנפקת מניות הינו שמירה על רווח בסכום מסוים לתקופה, יש
לכלול את מספר המניות המותנות בחישוב הרווח המדולל למניה עד תום התקופה בה הושג
הרווח, ובתקופה שאחראי יכללו המניות המתנות בחישוב הרווח הבסיסי למניה.
[ב] התניה במחיר שוק של מניה – אם מחיר שוק עתידי של מניה הושג בתום תקופה, אז
בחישוב הרווח המדולל למניה יכללו המניות המתנות עד תום התקופה, ובתקופות הבאות
יכללו בחישוב הרווח המדולל למניה.
[ג] התניה ברווח ובמחיר השוק – במקרים שבהם הנפקת המניות מותנית גם ברווחים וגם
במחיר שוק של המניה יש לבחון גם את הרווח וגם את מחיר השוק של המניה לתום תקופת
הדיווח, כאשר המניות המתנות עד תום התקופה יכללו בחישוב הרווח המדולל למניה, ורק
בתקופה הבאה אחרי יכללו המניות המתנות בחישוב הרווח הבסיסי למניה.
[ד] התניות אחרות מלבד מחיר מניה או רווח – כאשר מדובר בהתניות אחרות מלבד רווח או
מחיר שוק של מניה, כל עוד והתנאים בהתניה טרם התקיימו המניות יכללו בחישוב הרווח
המדולל למניה, במועד בו התקיימו התנאים המניות יכללו בחישוב הרווח הבסיסי, גם אם
התנאים התקיימו במהלך התקופה ולא בתום התקופה.
דוגמה
הון המניות של חברה מורכב מ 1,000 מניות ביום 1/1/2011 חתמה החברה על הסכם
לרכישת כל המניות של חברה קמעונאית בהתאם להסכם תנפיק החברה הרוכשת מניות
רגילות בחברתה בתוספת למזומן שישולם לחברה הקמעונאית, ההסכם ברכישה מבוסס
על התנאים:
[1] בגין כל חנות נוספת שתיפתח בין השנים 2011-2013 ינפקו 50 מניות רגילות, ההנפקה
של מניות אילו יתבצעו במועד פתיחת החנות.
[2] אם הרווח של החברה הקמעונאית הנרכשת יהיה גבוהה מ 10 מיליוני ₪ בין השנים
2011 – 2013 ינפקו 1 מניה לכל 10 אלפי ₪ מעל לרף הנקבע, ההנפקה של מניות אלה
תתבצע ביום 31.12.2011
נתונים נוספים
[א] הרווח של החברה הנרכשת בשנת 2011 ובשנת 2012 הסתכם בסך 6 מיליון ₪
ו 5 מיליון ₪ בהתאמה.
[ב] ביום 1/6/2011 החברה הקמעונאית פתחה 4 חנויות חדשות.
[ג] מטעמי פשטות נניח כי הרווח של החברה הרוכשת נובע כולו מהחזקה בחברת בת.
חשב רווח בסיסי ומדולל למניה בשנים 2011 – 2012
רווח בסיסי למניה שנת 2011
רווח נקי : 5,373 = [ 1,000 + (7/12 * 50 * 4) ] / 6,000,000
רווח מדולל למניה שנת 2011
רווח נקי : 5,000 = [ ( 12/ 5 * 4 * 50) + 1,117 ] / 6,000,0000
רווח בסיסי למניה שנת 2012
רווח נקי : 4,168 = [ 1,200 / 5,000,000 ]
רווח מדולל למניה שנת 2012
רווח נקי :
3,848 ={10,0000/ [10,000,0000-(6,000,0000+5,000,000)] +1,200 } / 5,000,000
אופציות שנרכשו על מניות הישות
קיימים מקרים בהם ישות רוכשת אופציות רכש PUT על מניותיה הרגילות, כלומר הזכות
לרכוש את מניותיה בחזרה במחיר תוספת מימוש, ומנגד קיימים מקרים בהם הישות מוכרת
אופציות מכר CALL כלומר הזכות למכור את מניותיה תמורת תוספת מימוש, יש להבחין כי אין
לכלול אופציות רכש PUT או אופציות מכר CALL בחישוב הרווח המדולל למניה של הישות,
מאחר והכללתם יוצרת השפעה אנטי מדללת. אך כאשר המניות הפוטנציאליות או ימומשו או
ניתנות לסילוק במזומן לפי בחירת המחזיק יש לראות זאת כהשפעה מדללת ביותר, נבחין כי
השפעה מדללת תתקיים רק אם מחיר תוספת המימוש או הסילוק גבוהה ממחיר הממוצע של
המניות הרגילות בתקופה, כלומר השפעה הפוכה מאופציות רגילות בהן השפעה מדללת
תתקיים רק כאשר מחיר ממוצע של מניה רגילה גבוהה ממחיר תוספת המימוש.
דוגמה
חברה הנפיקה ביום 1/1/2011 150 אופציות מכר CALL על מניותיה הרגילות, המחזיק
באופציה שכזו ראשי למכור לחברה מניה אחת שלה במחיר מימוש של 35,000 ₪,
נתונים נוספים :
[1] הון המניות הרגילות של החברה הוא 250 מניות.
[2] הרווח של החברה בשנת 2011 הסתכם בסך 5 מיליון ₪.
[3] מחיר השוק הממוצע של המניה הינו 28,000 ₪.
חישוב הרווח הבסיסי למניה שנת 2011
רווח נקי : 20,000 = [ 250 / 5,000,0000 ]
חישוב הרווח המדולל למניה שנת 2011
רווח נקי : 17,391 = { [ 28,000 / ( 28,000– 35,000 )* 150 ] + 250 } / 5,000,000
השפעת אופציות לעובדים על חישוב הרווח למניה
קיימים מקרים בהם חלק מניירות ערך המירים של חברה מורכב מאופציות ומניות שהוענקו
לעובדים בהתאם לתוכנית הטבה שקובעת את תנאיהן לצורך ההכללה של תוכניות אילו
בחישוב הרווח למניה יש לערוך את ההבחנה :
[א] לא קיימת תקופת הבשלה – מניות שהוענקו לעובדים ללא תקופת הבשלה יטופלו ברווח
הבסיסי למניה כפי שמטופלות מניות רגילות שהונפקו, מנגד אופציות שהוענקו לעובדים יטופלו
ברווח המדולל למניה בדומה לאופציות רגילות שהונפקו לכל דבר ועניין.
[ב] קיימת תקופת הבשלה – מניות ואופציות לעובדים שמותנות בתקופת הבשלה יטופלו
כאופציות ברווח המדולל למניה, הטיפול במקרה כזה הינו דומה להנפקה מותנית,ולכן במקרים
בהם האופציות והמניות לעובדים מבוססים על ביצועים או תנאי שוק, עד מועד תום התקופה
הם מטופלים ברווח המדולל למניה וממועד תום התקופה יכללו בחישוב הרווח הבסיסי למניה.
דוגמה
חברה העניקה ביום 1/1/2011 למנכ"ל 1,000 אופציות הניתנות להמרה למניות במחיר
מימוש של 10 ₪ לכל אופציה וזאת עם ישלים תקופת עבודה של שלוש שנים, שווי כל אופציה
במועד ההענקה הינו 30 ₪ להלן נתונים נוספים :
[1] מספר המניות המונפקות של החברה בשנת 2011 הינו 1,000 ₪ ערך נקוב.
[2] הרווח של החברה בשנת 2011 הסתכם בסך 100 אלפי ₪ לאחר הכרה בהוצאות בגין
האופציות למנכ"ל.
[3] מחיר המניה הממוצע במהלך השנה הינו 40 ₪.
[4] שווי השוק של מניה של החברה הינו 45 ₪.
[5] שלטונות המס מכירים במס 25% במועד המימוש
נדרש : חשב רווח בסיסי ורווח מדולל למניה בשנת 2011
שווי הוגן של תוספת המימוש ליום 31/12/2011
1/1/2011 : 30
31/12/2011 : 20 = [ 30 * 2/3 ]
50
שווי ההוגן תוספת מימוש : 35 = [ 10 + (2 / 50) ]
חישוב רווח בסיסי למניה שנת 2011
רווח נקי : 100 = [ 1,000 / 100,000 ]
חישוב הרווח המדולל למניה 2011
רווח נקי : 81.818 = [ 45 / (35 -45)* 1,000 + 1,000] / 100,000
הטבת מס בדוחות הכספיים
417 = { 3/ 1 * [ 30 - 35 ] * 1,000 * 0.25 }
חברות מוחזקות
במקרים בהם לחברה המדווחת יש חברת בת או עסקה משותפת, או חברה כלולה בחישוב
של רווח בסיסי ורווח מדולל למניה יכללו :
[1] אפשרות ראשונה רווח בסיסי ורווח מדולל למניה יחושב לפי הרווח המדווח של החברה
המחזיקה הכולל את חלקה ברווחי החברה המוחזקת.
[2] אפשרות שנייה, רווח בסיסי למניה ורווח מדולל למניה יחושב בגין התוצאות של החברה
המחזיקה בלבד ולרווח למניה בסיסי או מדולל יתווסף חלקה של המחזיקה ברווח בסיסי או
ברווח מדולל למניה של המוחזקת.
נבחין כי במקרים בהם אין שינוי בין מבנה ההון של המוחזקת והמחזיקה שני השיטות לעיל
יביאו לתוצאה זהה, אך במקרים של מבנה הון שונה הרווחים של חברות בנות או מוחזקות
יתפלגו באופן שונה מתוצאותיה של החברה המחזיקה.
דוגמה
חברה א מחזיקה 600 מתוך 1,000 מניות של חברה ב מיום הקמתה. ביום 30.6.2011
רכשה חברה א 100 מניות נוספות של חברה ב מבעלי מניותיה תמורת השווי המאזני שלהן.
הרווח של חברה ב הסתכם בסך 10,000 ₪ במחצית הראשונה של שנת 2011 ובמחצית
השנייה של שנת 2011 הרוויחה חברה ב סך של 60,000 ₪, כמו כן נניח כי חברה א הרוויחה
לבד 50,000 אלפי ₪, הון מניות חברה א הסתכם בסך 50,000 ערך נקוב.
נדרש : חשב רווח בסיסי ומדולל למניה של החברה המחזיקה לפי הוראות תקן בינלאומי 33
אפשרות ראשונה רווח בסיסי למניה חברה א
רווח מפעולות עצמיות : 50,000
רווחי חברה ב : 70,000
חלק המיעוט ברווח : (22,000 ) = [ 60,000 * 0.3 ] + [ 10,000 * 0.4]
1.96 = 50,000 / 98,000
אפשרות שנייה רווח בסיסי למניה 2011
רווח מפעולות עצמיות חברה א : 50,000
רווח למניה חברה ב : 45,500 = 70 * [ ( 700 * 6/12) + ( 600 *6/12)]
1.91 = 50,000 / 95,500
רווח למניה חברה ב : 70 = [ ( 1000 / 60,000) + ( 1000 / 10,000 ) ]
תקן חשבונאות בינלאומי 33 IAS מתייחס רק לאפשרות השנייה של החישוב, הנותנת תוצאה
שמורידה בערך הביצוע של החברה המציגה רווח בסיסי למניה.
חישוב הרווח המדולל למניה של החברה המחזיקה
ההיגיון המנחה בחישוב רווח מדולל למניה של החברה המחזיקה, היא שהרווח המדולל למניה
מייצג רף תחתון לתוצאות הקבוצה, ולפיכך הוא צריך לקחת בחשבון גם תרחיש המרה של
ניירות ערך המירים של חברות מוחזקות, שהרי מימושם בהנחה של השפעה מדללת יביא
לקיטון ברווח למניה של החברה המחזיקה. תקן חשבונאות בינלאומי מס' 33 IAS קובע כי
שיטת העבודה בחישוב רווח מדולל למניה של החברה המחזיקה הוא כדלקמן :
שלב ראשון – יש לחשב רווח מדולל למניה של החברה המוחזקת, יש לציין כי אם חברת הבת
היא חברה ציבורית נתון זה יופיע בדוחותיה.
שלב שני – לצורך חישוב הרווח המדולל של החברה המחזיקה, יש להוסיף את חלקה של
החברה המחזיקה ברווח מדולל למניה של החברה המוחזקת שחושב בשלב הראשון.
דוגמה
הון המניות של חברה א בע"מ מורכב מ 10 מיליון מניות, חברה א מחזיקה ב 80% מהון
המניות הרגילות של חברה ב ממועד הקמתה להלן נתונים על מבנה ההון העצמי של חברה ב
ליום 1/1/2011 ועל תוצאות של חברה א ו ב לשנה שהסתיימה ביום 31/12/2011 :
א] לחברה ב 1 מיליון מניות ערך נקוב כל אחת.
[ב] 400 אלפי מניות בכורה שאינן ניתנות לפדיון צוברות בשיעור 10% לשנה.
[ג] כל מניות הבכורה ניתנות לפדיון למניה רגילה אחת.
[ד] לחברה ב 150 אלפי כתבי אופציה ניתן מימוש למניה אחת תמורה תוספת מימוש 10 ₪.
[ה] הרווח של חברה ב הסתכם בסך 5.4 מיליון ₪
[ו] מחיר השוק הממוצע של מניה רגילה חברה ב הינו 20 ₪.
[ז] הרווח של חברה א מפעולות עצמיות הסתכם בסך של 12 מיליון ₪.
[ח] הנח הנחה בלתי תלויה כי חברה א מחזיקה באופן ישיר 20% מאופציות של חברה ב
נדרש : רווח בסיסי ומדולל למניה של החברה המחזיקה תחת שתי ההנחות.
רווח בסיסי למניה חברה ב לשנת 2011
רווח נקי למניה : 5.36 = 1,000,000 / [ ( 10% * 400,000 ) - 5,400,000 ]
רווח מדולל למניה חברה ב לשנת 2011
רווח נקי למניה :
3.66= [ 20 / ( 10 - 20 ) * 150,000 + 400,000 + 1,000,000 ] / 5,400,000
רווח בסיסי למניה חברה א (מחזיקה )
רווח חברה א מפעולות עצמיות : 12,000,000
רווח למניה חברה ב : 4,288,000 = [ 5.36 * 1,000,000 ] * 0.8
1.6288 =10,000,000 / 16,288,000
רווח מדולל למניה החברה המחזיקה (חברה א)
רווח חברה א מפעולות עצמיות : 12,000,000
רווח למניה חברה ב : 2,928,000 = [ 1,000,000 * 3.66 ] *0.8
1.4928 = 10,000,000 / 14,928,000
רווח מדולל למניה החברה המחזיקה (חברה א) תחת ההנחה כי חברה א מחזיקה 20%
באופציות של חברה ב באופן ישיר
רווח חברה א מפעולות עצמיות : 12,000,000
רווח למניה חברה ב : 2,928,000 = [ 1,000,000 * 3.66 ] *0.8
חלק חברה א באופציות 20% : 54,900 = { [20 /( 15- 20 ) * 150,000] *3.66 * 0.2}
1.49829 = 10,000,000 / 14,982,900
ערך פנימי ניירות ערך המירים חברה ב
כמות מכנה ערך פנימי
מניות בכורה 400,000 40,000 0.1 > 1 = השפעה מדללת
אופציות 150,000 0 0 > 1 = השפעה מדללת
