תקני הדיווח הכספיים הבינלאומיים ה IFRS
ירידת ערך נכסים
ירדת ערך נכסים
נכס אינו יכול להיות מוצג בדוחות הכספיים בסכום העולה על סך ההטבות הכלכליות הצפויות
לנבוע ממנו. כאשר רישום הפסד מירידת ערך מקורו ביישום של כלל בסיסי זה.
מטרת התקן
להגדיר נהלים שעל ישות ליישם כדי להבטיח שנכסיה לא יצגו בסכום העולה על סכום בר
השבה שלהם, הוראות התקן חלות על כלל הנכסים במאזן, על כל הנכסים המוחשיים והבלתי
מוחשיים וללא קשר לסיווגם כנכסים שוטפים או כנכסים בלתי שוטפים לזמן ארוך, למען הסר
ספק התקן חל על רכוש קבוע, השקעות במניות בחברות כלולות, נדל"ן להשקעה המוצג לפי
עלות, נכסים בלתי מוחשיים. להלן אותם נכסים שהוצאו מתחולת התקן :
א. מלאי
ב. מיסים נדחים.
ג. נכסים פיננסיים.
ד. נכסים המסווגים כמוחזקים למכירה.
ה. מלאי עבודות בביצוע או נכסים הקשורים בחוזה עבודות בביצוע.
ו. נכסים הקשורים להטבות עובדים.
ז. נדל"ן להשקעה הנמדד לפי השווי ההוגן.
עיתוי מועד בחינת האפשרות לירידת ערך
לפי התקן בכל תאריך מאזן עלינו לבדוק סממנים לירידת ערך, יש להבחין בין :
סממנים חיצוניים :
א. ירידה משמעותית במחיר מחירון של הנכס כלומר ירדה בערך שוק של הנכס.
ב. שינויים בעלי השפעה שלילית בסביבה העסקית, בסביבה השיווקית, כלכלית, והטכנולוגית.
ג. עלייה בשיעור הריבית הגורם להקטנת סכום בר השבה.
ד. שווי ההון העצמי של הישות בספרים גבוהה משווי שוק של הישות.
סממנים פנימיים
א. נזק פיזי לנכס, התיישנות הנכס, שחיקה של הנכס בפועל מול ביצועים בעבר.
ב. שינויים בהיקף ובאופן השימוש, בנכס כגון תוכנית להפסקת פעילות, תוכנית למכירת הנכס
מוקדם מהצפוי, מעבר מאורך חיים בלתי מוגדר לאורך חיים מוגדר.
ג. בעיות בנכס עצמו, כגון תפוקה שהנכס מייצר נמוכה מהצפוי, התמורה ממכירתו בתום
תקופת חייו השימושיים נמוכה מהצפוי, עלויות ההחזקה שלו גבוהות מהצפוי.
ד. השקעה בכללותה, אם הערך הפנקסני של ההשקעה גבוהה מסכום ההשקעה אילו היה
מוצג לפי שיטת השווי המאזני המודדת ירידת ערך של ההשקעה בכללותה, אם הדיבידנד
שהכריזה החברה המוחזקת גבוהה מהרווח הכולל שלה.
סממנים נוספים :
א. ירידה משמעותית במחיר המניה של הישות.
ב. סממנים בדבר ספקות לקיום הנחת העסק החי.
ג. צפי למכירת הנכס או מימושו לפני במועד שהוא מוקדם מתום אורך חייו השימושיים.
ד. כניסה של מתחרה משמעותי.
ה. ירידת ערך של נכסים בלתי מוחשיים שיוחסו לנכסים מוחשיים.
ו. העדר של ביקוש השכרת יחידות דיור בפרויקט נדל"ן הנמצא בתהליך בנייה.
ז. אירועים לאחר תאריך המאזן המצבעים על סממנים שהיו קיימים ליום המאזן.
ח. שינויים בשיעורי מס והיטלים שהם משמעותיים על מפעל המייצר מוצר מסוים.
דגשים
[1] התקן אינו קובע את מועד עיתוי הבדיקה לסממנים המצבעים על ירידת ערך כל שנה או כל
רבעון אך התקן מדגיש כי יש לבצע את העיתוי בעקביות, כלומר אם ישות בחרה לבצע בחינת
פשרות ירידת ערך כל רבעון יש ליישם זאת בעקביות כל רבעון, ואם ישות בחרה לבחון
אפשרות לירידת ערך בכל תאריך מאזן שנתי, יש לבצע זאת בעקביות בכל תאריך מאזן
שנתי.
[2] אם נכס נרכש במהלך השנה חובה לבחון אפשרות לירידת ערך עוד באותה שנת דיווח.
[3] במקרים בהם נבחן אפשרות לירידת ערך ושווי הנכס נמצא גבוהה הרבה יותר מסכום בר
השבה שלו התקן מאפשר לוותר על בדיקת ירדת ערך רק בעקבות אותו סממן בעתיד.
[4] לכל תאריך מאזן אנו בודקים סממנים לירידת ערך ולא ירידת ערך עצמה.
[5] התקן קובע כי ללא קשר לזיהוי סממנים לירידת ערך ישות נדרשת לבצע בדיקה שנתית
של ירידת ערך של מוניטין של הישות ולא של חברה כלולה, ובדיקה שנתית של נכסים בלתי
מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגבל.
לצורך מדידת הפסד מירידת ערך קיימות שתי תפיסות חשבונאיות למדידת הטבות
כלכליות צפויות :
[1] שווי הוגן, בהתאם לתפיסת השווי ההוגן ההטבות הכלכליות של הנכס נמדדות לפי מחיר
שבו נכס ניתן להחלפה בעסקאות בהם המחיר נקבע בין מוכר מרצון לקונה מרצון הפועלים
בשוק פעיל, והם אינם חשופים ליחסים מיוחדים בין הצדדים, כאשר השווי ההוגן יתקבל בניכוי
עלויות מכירה.
[2] סכום בר השבה, בהתאם לתפיסת סכום בר השבה, ההטבות הכלכליות של הנכס נמדדות
לפי הגבוהה מבין השווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה לבין שווי שימוש אם במידה והישות יכולה
להפיק תזרמי מזומנים גבוהים יותר על ידי שימוש בנכס מאשר במכירתו.
התקן בחר ביישום תפיסת סכום בר השבה לקביעת "רצפה" לערך של הנכס. ודורש לבצע אומדן של סכום בר השבה בכל עת בו קיים סיכון המצביע על אפשרות שחלה ירידה בערכו של הנכס או במקרים של אפשרות לביטול או קיטון הפסד מירידת ערך שהוכר בעבר.
אומדן הערך הנוכחי של תזרמי מזומנים צפויים מהנכס אינו זהה לשווי ההוגן של תזרמי מזומנים אילו מהסיבות :
[1] השפעת שילוב הנכס עם מנכסים אחרים, לרבות שילוב של מוניטין בעל ערך גבוהה יותר.
[2] לישות כוונה להשתמש בנכס בצורה אחרת מזו שנעשתה על ידי אחרים.
[3] לישות ידע וסודות מסחריים ו/ או תהליכים המאפשרות לה קבלת תזרמי מזומנים השונים
מאחרים.
[4] לישות קיימות הטבות מיוחדות שאינן קיימות עבור אחרים.
[5] הישות מעדיפה ליטול סיכון או התחייבות בגין המוצר כגון אחריות למוצר, מאשר להעבירו
לאחרים.
סכום בר השבה
סכום בר השבה הינו סכום "רצפה" לערך של הנכס, נבחין בין שני המצבים הבאים בעת הכרה
הראשונית בירידת ערך:
[א] ערכו הפנקסני של הנכס נמוך מסכום בר השבה ולכן לא נכיר בירידת ערך.
[ב] ערכו הפנקסני של הנכס גבוהה מסכום בר השבה ולכן נכיר בירידת ערך.
סכום בר השבה יתקבל כגבוהה מבין :
[א] מחיר מכירה נטו בניכוי עלויות מכירה, שהוא שווי הוגן נטו.
[ב] שווי שימוש שהוא תזרים מזומנים צפוי משימוש בנכס לפי ערך נוכחי.
ההיגיון הכלכלי מאחורי קביעת סכום בר השבה הינו מאחר ומנכס במאזן ניתן להפיק ממנו
הטבות כלכליות לפי אחת משתי האפשרויות כדלקמן :
[1] הנכס ניתן למכירה ולכן התזרים הצפוי הוא מחיר מכירה בניכוי עלויות מכירה.
[2] נעשה שימוש בנכס ולכן הישות יכולה להפיק תזרים מזומנים גבוהה יותר על ידי שימוש
בנכס מאשר מכירתו.
נבחין מהאמור לעיל כי נכס במאזן או שניתן למכירה או שניתן לשימוש לפי הגבוהה מבניהם,
ולכן סכום בר השבה תמיד יתקבל כגבוהה מבין אחת האפשרויות.
מחיר מכירה נטו
מחיר מכירה נטו הוא השווי ההוגן של הנכס בניכוי עלויות מכירה, התקן מגדיר :
"הסכום שניתן לקבל ממכירת הנכס בעסקה שאינה מושפעת מיחסים מיוחדים בין הצדדים בין
קונה מרצון למוכר מרצון הפועלים בצורה משוכללת בשוק פעיל, ובניכוי עלויות מכירה"
קביעת שווי הוגן
[1] הראיה הטובה ביותר לשווי הוגן הוא הסכם מכירה מחייב בין קונה מרצון למוכר מרצון.
[2] מחיר שוק פעיל, מחיר מכירה שוטף, או מחיר מכירה אחרונה שבוצעה בנכס זהה.
[3] המידע הזמין הטוב ביותר, המאמת את הסכום שישות יכולה לקבל גם כשאין שוק פעיל.
קביעת עלויות מכירה
עלויות מכירה הם עלויות המיוחסות במישרין למימוש של הנכס והם כוללות עלויות משפטיות,
עלויות העתקת נכס, מס בולים, עלויות תוספתיות ישירות אחרות, עלויות הקשורות לסילוק
הנכס. להלן עלויות שלא יחשבו כעלויות מכירה הטבות בגין פיטורין כלומר אם בעקבות מכירת
הנכס יפטרו עובדים, עלויות מימון, הוצאות מס, עלויות הקשורות לצמצום או ארגון מחדש של
הנכס.
מדד השווי ההוגן
נשאלת השאלה האם השווי ההוגן הוא ער שאינו ספציפי לישות כלומר האם השווי ההוגן
מושפע ממי שמחזיק את הנכס, התקן קובע כי מדד השווי ההוגן הינו מדד אובייקטיבי לערך
של הנכס , ולכן לא משנה מי מחזיק את הנכס השווי ההוגן הינו אותו שווי הוגן.
כיצד נמצא מחיר מכירה
מחיר מכירה נטו הוא נתון, אך ניתן לבלבל בין שווי הוגן ברוטו לבין שווי הוגן נטו, האפשרויות
הקיימות הם:
[1] אפשרות ראשונה נתון מחיר מכירה 1,000 אלפי ₪ ועלויות מכירה מסתכמים ל 100
אלפי ₪ ולכן השווי ההוגן נטו הוא 900. נבחין כי עלויות המכירה מהוות 10%ממחיר המכירה.
[2] אפשרות שנייה נתון מחיר מכירה 1,000 אלפי ₪ ועלויות המכירה מהוות 11% מהשווי
ההוגן ולכן השווי ההוגן הינו 900 = [ 1.11 / 1,000 ]
שווי שימוש
שווי שימוש הוא ערך נוכחי של סך תזרמי מזומנים הצפויים משימוש בנכס.
[א] אנו נעריך מהו תזרים המזומנים נטו כלומר הכנסות בניכוי הוצאות.
[ב] נהוון אותו בשיעור הריבית בשיעור ההיוון
[ג] לצורך קביעת תזרים המזומנים אנו נעזרים באומדנים והערכות, כלומר הנתונים מהם נבנה
את התזרים הם מתייחסים לנתונים בעתיד.
יש לבדוק שווי שימוש על בסיס מזומן
[א] הוצאות פחת, התקן קובע כי כשבונים את התזרים לא מעניין אותנו הוצאות שאין עימן
זרימת מזומנים.
[ב] הוצאות מימון, יש להתעלם מהוצאות מימון בבניית תזרימי מזומנים לצורך קביעת שווי
שימוש, הרי הוצאות מימון אינם הוצאות ישירות בגין הנכס, נומר כי אם נרצה למכור את הנכס
הקונה לא יעניין אותו ששולם הוצאות מימון בגין הלוואה למימון הנכס ועלויות אילו לא ישקללו
במחיר הנכס.
[ג] הוצאות מס, יש להתעלם מהוצאות מס לצורך קביעת שווי שימוש של הנכס.
[ד] אין לקחת בחשבון הפרשות בגין התחייבויות או התחייבויות תלויות.
[ה] כאשר אנו בודקים שווי שימוש לא מעניין אותנו שיפורים או תוכניות עתידיות של החברה
ביחס לנכס.
קביעת שווי שימוש סיכום
[1] על ישות לבצע אומדן של התנאים שישררו לאורך כל אורך החיים השימושיים של הנכס,
תוך מתן עדיפות לראיות חיצוניות.
[2] יש לערוך תקציב מפורט של הכנסות בניכוי הוצאות הקשורות לנכס, נבחין כי ככל שמדובר
בתקופות זמן ארוכות יותר התקציב הופך להיות פחות אמין, ולכן תקציב יש לערוך בד"כ סביב
סך 5 שנים, אלא אם יש הצדקה לתקופה ארוכה יותר.
[3] אורך חיים שימושיים של הנכס גבוהה מ 5 שנים, מהשנה החמישית אנו מניחים כי שיעור
הצמיחה הינו קובע ומתחיל לדעוך מהתקופה השישית, בכול מקרה שיעור ההיוון צריך להיות
מתאים לענף או למדינה בה פועל העסק.
[4] תזרים המזומנים הוא תפעולי ולכן אינו מביא בחשבון הוצאות פחת, הוצאות מימון הוצאות
מיסים והפרשות בגין התחייבויות או התחייבויות תלויות.
[5] אם תזרים המזומנים מופק במט"ח שווי השימוש יחושב במט"ח ויתורגם לפי שער סגירה
שותף לתאריך המאזן ההסבר לכך מאחר ומדובר בר המרה נסחר בשוק פעיל שער החליפין
המידי משקף אומדן הטוב ביותר לגבי אירועים עתידיים אשר ישפיעו על אותו מטבע.
שער סגירה שוטף הוא : spot rate שער סגירה עתידי: forward rate
[6] ערך שייר צפוי, יש לקחת בחישוב שווי שימוש את ערך השייר בניכוי עלויות מכירה והוא
יצורף לתזרים המזומנים של התקופה האחרונה.
[7] בהכנת תזרים מזומנים של נכס הצופה תקבולים לאחר תקופת הדו"ח, יש לחשב בתזרים
של התקופה הראשונה תקבול בסך אפס, ולאחר מכן את יתר התקבולים שצפוי כי אותם הנכס
יפיק.
[8] גישת הרכיבים, לצורך קביעת התקופה יש לקחת את אורך חיי הנכס השימושיים המייצג
את אורך החיים השימושיים של רוב הרכיבים של הנכס.
[9] שיפורים בנכס, אסור להתחשב בעלויות שיפורים של נכסים ולא בהטבות הצפויות מאותם
שיפורים, בעת ההכרה הראשונית, נדגיש אם נעשו שיפורים שוב לאחר ההכרה הראשונית יש
לכלול את ההשפעות לאחר ההכרה הראשונית, כלומר העלויות יתווספו לערך הפנקסני של
הנכס ובתזרים מזומנים יובא בחשבון השפעת ההטבות מהשיפור.
[10] שינוי מבני, אסור להתחשב בעלויות שינוי מבני ולא בהטבות הצפויות משינוי מבני בעת
ההכרה הראשונית נדגיש אם בצעו כמה שינויים מבניים בעת ההכרה הראשונית השיפורים
לא יכרו אך כל שינוי מבני לאחר מכן העלויות יתווספו לערך הפנקסני של הנכס ובתזרים יילקח
בחשבון ההטבות הצפויות משינוי מבני.
דוגמה – מפעל
להלן דו"ח רווח והפסד של חברה א לשנת 2011
באלפי ₪
הכנסות ממכירות 1,000
הכנסות אחרות 20 .
1,020
עלות המכירות 700
הוצאות הנהלה וכלליות 200 .
רווח לפני הוצאות מימון 120
הוצאות מימון 20 .
רווח לפני הוצאות מס 100
הוצאות מס 25 .
רווח נקי 75
נתונים נוספים
[1] מכירות, הביקוש הכללי בשוק בו פועלת החברה צומח בקצב של 2% לשנה נתח השוק בשנת
2011 מוערך ב 30% וצפוי לגדול בשנת 2012 ל 35% ובשנת 2013 ל 40% ומשנת 2013
הצמיחה מתייצבת.
[2] עלות המכירות מהווה 70% מההכנסות בשנת 2011 שיעור זה צפוי לעלות ל 75%
בשנת 2012 עקב התייקרויות של התשומות ומשנת 2012 שיעור זה התייצב.
[3] מיסים על הכנסה, שיעור מס חברות 25%
[4] שיעור היוון הוא 12%ואינו מביא בחשבון את הוצאות המס.
[5] הוצאות הנהלה וכלליות אינן כוללות הוצאות פחת ועשויות להתייקר ב 2%, 50 אלפי ₪
מההוצאות הם משיכות בעלים.
נדרש : מהו שווי השימוש של חברה א.
פתרון באלפי שקלים .
בניית תזרים 2012 2013 2014
מכירות 1,190 1,387 1,415
עלות המכירות 893 1,040 1.061
הוצאות הנהלה וכלליות 153 156 159 .
תזרים 144 191 . 195 .
1 . 1 0.02 - 1.12 = 422
1 \/ 1.12 2 \/ 1.12
הערה : מאחר וקצב הצמיחה בשנת 2013 התייצב בשנת 2014 נקטין ב 2% את התזרים
באורים
באור 1 - מכירות :
שנת 2012 : 1,190 = [ 1 \/ ( 1.02) * 0.30 / 0.35 * 1,000 ]
שנת 2013 : 1,387 = [ 2 \/ ( 1.02) * 0.30 / 0.40 * 1,000 ]
שנת 2014 : 1,415 = [ 3 \/ ( 1.02) * 0.30 / 0.40 * 1,000 ]
באור 2 - עלות המכירות
שנת 2012 : 893 =[1,190* 0.75 ]
שנת 2013 : 1,040 =[1,387* 0.75 ]
שנת 2014 : 1,061 =[1,415* 0.75 ]
באור 3 – הנהלה וכלליות
שנת 2012 : 153 = 1 \/ ( 1.02) * [ 50 - 200 ]
שנת 2013 : 156 = 2 \/ ( 1.02) * [ 50 - 200 ]
שנת 2014 : 159 = 3 \/ ( 1.02) * [ 50 - 200 ]
הערה : בחישוב התזרים נכלול רק עלויות שיש עימן זרימת מזומן , ולכן משיכות בעלים, הוצאות
פחת, הפרשות בגין התחייבויות לא יכללו בתזרים לשווי שימוש
דוגמה - נכס בהקמה
בינואר 2011 החלה הישות בהקמת מכונה העלויות שהושקעו הינם כדלקמן :
בשקלים
שנת 2011 - 100,000
שנת 2012 - 140,000
אורך החיים השימושיים של המכונה הינו 5 שנים, בעקבות בעיות בענף הכלכלי בו פועל בית
העסק מדדה הישות סכום בר השבה של המכונה ביום 31/12/2011 כיוון שהנכס נמצא בשלב
הקמה השווי ההוגן של הנכס אינו ניתן לאומדן מהימן.
להלן תזרימי המזומנים הצפויים :
שנת 2012 - (160,000)**
שנת 2013 – 30,000
שנת 2014 - 40,000
שנת 2015 - 100,000
שנת 2016 – 70,000
שנת 2017 – 70,000
** עלויות הדרושות להשלמת הבנייה
בדצמבר 2012 הענף הכלכלי החל להתאושש, השווי ההוגן בניכוי עליות מכירה לאותו יום
הינו 242,000 ₪ ותזרים המזומנים הצפוי בכל שנה החל משנת 2013 הינו 90,000 ₪
שיעור ההיוון הינו 10%.
נדרש : מהוא סכום בר השבה בין השנים 2011 – 2012
שנת 2011
בניית תזרים CF
ערך פנקסני נכס - 100,000 n1 0
הפרשה לירידת ערך – (39,330) n2 (160,000)
סכום בר השבה 60,670 n3 30,000
n4 40,000
[ NPV, I = 10%= 60,670 ] n5 100,000
פקודת יומן n6 70,000
n7 70,000
ח- הפסד מירידת ערך 39,330
ז- הפרשה להפסד 39,330
שנת 2012
ערך פנקסני : 240,000 = 140,000 + 100,000
הערה : מאחר והשווי ההוגן גבוהה מהערך הפנקסני ירדת ערך תוחזר במלואה, אין צורך
לחשב שווי שימוש
פקודת היומן
ח- הפרשה לירידת ערך 39,330
ז –רווח מעליית ערך 39,330
דוגמה – שיפוצים מתוכננים
העלות המופחתת של מכונה ליום 31/12/2012 הינו 90,000 ₪, יתרת חייה השימושיים 9
שנים, התפוקה המיוצרת ע"י המכונה נמוכה מהצפוי ועל כן הישות מתכננת לבצע שיפור
למכונה עלות השיפור המתוכננת הסתכמה לסך 30,000 ₪ וההנהלה צופה כי השיעור יגדיל
את התפוקה ב 60% השווי ההוגן ניתן לאומדן מהימן, שיעור ההיוון 10%
להלן תזרמי המזומנים הצפויים :
שנת 2013 - 4,000
שנת 2014 – 6,000
שנת 2015 – 9,000
שנת 2016 – 20,000
שנת 2017 – 10,000
החל משנת 2018 הישות צופה לירידה של 5% בכל שנה יחסית לשנה הקודמת. בשנת 2013
בוצע עלות נוספת בעלות של 40,000 ₪ לאור השיפור הישות צופה גידול של סך 100% בכל
אחד מתזרימי המזומנים שחושבו אשתקד.
נדרש : חשב סכום בר השבה לשנים 2013 – 2012
פתרון
שנת 2012 תזרמי מזומנים
עלות הנכס 100,000 = [0.9 / 90,000] n1 - 0
פחת"ש (10,000) n2 - 4,000
הפרשה לירידת ערך (37,326 ) n3 - 6,000
סכום בר השבה 52,674 n4 - 9,000
n5 - 20,000
פקודת יומן 2012 n6 - 10,000
ח- הפסד מירידת ערך 37,326 n7 – 9,500 = 10,000 * 0.95
ז- הפרשה לירידת ערך n8 - 9,025 = 9,500 * 0.95
9n - 8,574 = 9,025 * 0.95
n10 - 8,145 = 8,574 * 0.95
פקודה בשנת 2013
ח - הוצאות פחת 5,853 = [ 9 / 52,674 ]
ח - הפרשה לירידת ערך 4,147 = [ 9 / 37,326 ]
ז - פחת"ש 10,000 = [ 10 / 100,000 ]
שנת 2013 תזרמי מזומנים
עלות הנכס 140,000 = [100,000 + 40,000] n1 - 0
פחת"ש (20,000) n2 - 12,000 = 6,000 * 2
הפרשה לירידת ערך (12,117 ) n3 - 18,000
סכום בר השבה 107,883 n4 - 40,000
n5 - 20,000
n6 – 19,000 = 20,000 * 0.95
n7 - 18,050 = 19,000 * 0.95
8n - 17,148 = 18,050 * 0.95
n9 - 16,290 = 17,148 * 0.95
חישוב קיטון בירידת ערך
יתרת עלות פנקסנית – 120,000 [ 40,000 + 100,000 * 0.8 ]
יתרת הפרשה - (33,179) [ 37,326 * 9 /8 ]
86,821
רווח מעליית ערך 21,062
סכום בר השבה 107,883
פקודת יומן 2013
ח- הפרשה לירידת ערך 21,062
ז- רווח מעליית ערך 21,062
קביעה נכונה של שיעור ההיוון
ריבית להיוון היא לפני מס, לצורך קביעת שיעור ההיוון קיימות 2 גישות, האפשרות הראשונה
היא הגישה המסורתית, בהתאם לתפיסה זו גורמי הסיכון ישקללו בשיעור ההיוון כך ששיעור
ההיוון יהיה בתוספת של פרמיית סיכון, האפשרות השנייה הינו תזרים מזומנים חזוי, בהתאם
לתפיסה זו יש לשקלל את הסיכונים בתזרים עצמו ע"י תוחלת.
הגישה המסורתית
על-פי תפיסה זו אנו לוקחים את תזרים המזומנים הצפוי ביותר ומהוונים אותו לפי שיעור
ההיוון הכולל פרמיית סיכון.
[א] יש להרכיב תזרים מזומנים לנכס הנמדד.
[ב] מחפשים בשוק נכס אם מאפיינים דומים וממנו גוזרים את שיעור הריבית.
[ג] משווים בין תזרימי המזומנים של הנכסים ומנסים למצוא את ההבדלים כדי לבצע התאמות
לשיעור ההיוון.
גישת התזרים המזומנים החזוי
על פי תפיסה הזו
[א] מבצעים תוחלת לתזרים המזומנים.
[ב] מהוונים את התזרים שהתקבל לפי שיעור היוון חסר סיכון.
דוגמה
להלן תזרימי מזומנים צפויים משמוש בנכס
הסתברות שנה 1 שנה 2 שנה 3
80% 50 60 40
15% 40 70 50
5% 30 30 100
שיעור הריבית לפני מס וללא פרמיית סיכון 5%
שיעור הריבית לפני מס ועם פרמיית סיכון 10%
הגישה המסורתית
לפי הגישה המסורתית נבחר בתזרים המזומנים הצפוי ביותר בדוגמה שלפנינו התזרים
בהסתברות של 80% ונהוון אותו לפי שיעור היוון הכולל פרמיית סיכון .
45.45 = [ (1 \/ 1.1 ) / 50 ]
49.59 = [ (2 \/ 1.1 ) / 60 ]
30.05 = [ (3 \/ 1.1 ) / 40 ]
125.09
גישת תזרים מזומנים חזוי
יש לקחת את תוחלת תזרמי המזומנים ולהוון אותם בשיעור היוון ללא פרמיית סיכון .
45.24 = (1 \/ 1.05 ) / (0.8 * 50 ) + ( 0.15* 40) + (0.05 * 30 )]
54.42= (2 \/ 1.05 ) / (0.8 * 60 ) + ( 0.15* 70) + (0.05 * 30 )]
38.44 = (3 \/ 1.05 ) / (0.8 * 40) + ( 0.15* 50) + (0.05 * 100 )]
138.1
נתונים בחישוב השווי שימוש
[1] נתונים לגבי עלויות שאינם רלוונטיים בחישוב שווי שימוש, הוצאות שאין עימן זרימת
מזומנים, הוצאות פחת, הוצאות מימון, והוצאות מס, הפרשות בגין התחייבויות והתחייבויות
תלויות.
[2] אפשרות נוספת ערבוב נתונים בין עלויות לא רלוונטיות לנתונים רלוונטיים, נתון רווח נקי
והוצאות מס, והוצאות מימון כמובן שמהרווח הנקי נבצע התאמות של הוצאות מס והוצאות
מימון כדי להגיע לתזרים התפעולי.
[3] גזירת נתון מנתון, נתונים, ממכירות נגזור את סכום ע.המכר ורכישת התשומות.
[4] הכנסות גדלות באחוז קבוע או קטנות באחוז קבוע כמובן שבחישוב התזרים כל שנה היא
בחזקת אותה שנה, כגון קיים גידול בנתח שוק ב 2% בשנה השנייה יתקבל הסכום בחזקת
אותה שנה 1.0404 = 2 \/ 1.02
[5] שיעור ההיוון תמיד ניקח את שיעור ההיוון לפני מס גם אם נתון לנו שיעור ההיוון לאחר מס
יש לחלץ את שיעור ההיוון כדלקמן : 0.24 = ( 0.25 - 1 ) / 0.18
[6] תוכניות עתידיות לנכס לא רלוונטיות לחישוב שווי שימוש בעת הכרתם לראשונה.
סיכום
[א] לכל תאריך מאזן נבחן סממנים לירידת ערך ורק אז נמדוד ירידת ערך עצמה .
[ב] כאשר סכום בר השבה גבוהה מהערך הפנקסני אין להכיר בעליית ערך.
[ג] כאשר נכס מוצג לפי סכום משוערך לפי הערכה מחדש, תחילה נבצע את תהליך השערוך
בהתעלמות מתקן חשבונאות בינלאומי 36 IAS ורק לאחר שהפעלנו את תקן חשבונאות בינלאומי
16 IAS רק אז נפעיל את התקן הנ"ל 36 IAS, כאשר ההפרש יהיה תמיד בין השווי ההוגן לבין
סכום בר השבה, במידה וקיימת ירידת ערך יש לרשום ח- קרן שערוך ז- הפרשה לירידת ערך
עד איפוס קרן הערכה מחדש כלומר איפוס קרן השערוך, כל סכום נוסף נכיר כהפסד הון.
הכרה בהפסד מירידת ערך
התקן מחייב להכיר באופן מיידי בהפסד הנובע מירידת ערך של נכסים בכל עת כאשר סכום בר
השבה של הנכס נמוך מערכו בספרים, ותקן חשבונאות בינלאומי 36 דוחה את העקרונות להלן
[1] עיקרון הקביעות, לפיו הפסד מירידת ערך מוכר כל עוד ירידת הערך הינה בגדר ירידה
שאינה בעלת אופי זמני. קביעה זו יוצרת בעיתיות בהבחנה בין הפסדים בעלי אופי זמני,
להפסדים שאינם בעלי אופי זמני.
[2] עקרון ההסתברות, לעניין ההכרה בהפסד מניירות ערך לפי עקרון זה הפסד מירידת ערך
מוכר רק כאשר צפוי שהערך של הנכס אינו ניתן להשבה במלואו.
הכרה בירידת ערך לראשונה
בכל עת שסכום בר השבה נמוך מהערך של הנכס יוכר הפסד מירידת ערך בדוח רווח והפסד
מול הפרשה לירידת ערך, ההפרשה במאזן מקטינה את הנכס ולא תוצג בנפרד.
המשך טיפול מכאן ואילך
מכאן ואילך הנכס וההפרשה מופחתים בקצב הפחת, הוצאות הפחת יתקבלו על ידי חלוקת
סכום בר-השבה ביתרת אורך חיי הנכס ליום המאזן בו הוכרה ההפרשה לראשונה, ומנגד
פחת שנצבר יתקבל ע"י הפחתת הנכס עלות המקורית לפי אורך חיי הנכס כאילו מעולם לא
הכרנו בירידת ערך ההפרש בחובה הוא הפחתת ההפרשה לירידת ערך, ההפרשה לירידת
ערך תוקטן לפי הפחתתה לפי יתרת אורך חיי הנכס ליום יצירתה לראשונה.
דוגמה פקודות יומן
נכס נרכש ב 1/1/2011 בסך 100 אלפי ₪ הנכס מופחת על פני 5 שנים. ליום 31/12/2011
סכום בר השבה של הנכס הינו 50 אלפי ₪ שיעור המס 25%
רשום פקודות יומן בין השנים 2011 – 2012
פקודות יומן
2011
ח – הפסד מירידת ערך 30 = [ ( 50 – 20 - 100) ]
ז - הפרשה מירידת ערך
ח- מסים נדחים 7.5 = [ 0.25 * ( 50 – 20 - 100 ) ]
ז- הוצאות מיסים נדחים
2012
ח- הוצאות פחת 12.5 = [ 4 / 50 ]
ח- הפרשה לירידת ערך 7.5 = [ ( 4 / 30 ) ]
ז- פחת שנצבר 20 = [ 5 / 100 ]
ח- הוצאות מיסים 2 = [ 4 / 7.5 ]
ז- מיסים נדחים
לסיכום
[א] הוצאות פחת יתקבלו על ידי חלוקת סכום בר השבה חלקי יתרת אורך חיי הנכס.
[ב] ההפרשה לירידת ערך מופחתת לפי אורך חיי הנכס ביום בו הוכרה ההפרשה לראשונה.
[ג] פחת נצבר נרשם כאילו מעולם לא הוכרה ירדת ערך
מדידה עוקבת לאחר ההכרה בירידת ערך
כאשר הכרנו בעבר ירידת ערך יש לבחון בכל תאריך מאזן סממנים לירידת ערך נוספת או
עליית ערך, התקן מגביל הכרה של עליית ערך עד לסכום העלות המקורית של הנכס כאילו
לא הוכרה ירידת ערך בכלל. ואין להגדיל את ערכו המקורי של הנכס.
הכרה לראשונה
סכום בר השבה נמוך מהערך
הפנקסני של הנכס, יש להכיר
בירידת ערך פקודת היומן
ח - הפסד מירידת ערך
סכום בר השבה גבוהה ז – הפרשה לירידת ערך
מהערך הפנקסני של הנכס הפחתה לאחר ההכרה הראשונה
לא נעשה דבר ח – הוצאות פחת
ח - הפרשה לירידת ערך
ז - פחת שנצבר
בדיקת סמנים לעליית ערך או ירידת ערך נוספת
סכום בר השבה גבוהה מהערך סכום בר השבה נמוך מערך פנקסני
הפנקסני ניתן להכיר בעליית ערך נרשום ירידת ערך נוספת הטיפול
עד לגובהה העלות הפנקסנית החשבונאי זהה לטיפול בירידת ערך
המקורית המופחתת של הנכס שהוכרה לראשונה
להכרה בעליית ערך יש להשוות :
[1] נשווה בין העלות המקורית
המופחתת של הנכס לסכום בר
[2] משווים בין יתרת הסגירה נבחין כי סכום ביטול ההפרשה
של ההפרשה כלומר יתרתה לא יעלה על סכום יתרות ההפרשות
המופחתת לפני עליית ערך הקיימות שהוכרו בעבר.
הסכום לעיל פחות הסכום הנ"ל
יוכר כנגד רווח מעליית ערך
יחידה מניבה מזומנים
עד כה מדדנו סכום בר השבה לכל נכס בפני עצמו, נשאלת השאלה מה קורה עם נכסים שלא
ניתן למדוד להם סכום בר השבה ולכן דורש התקן "לזהות את הקבוצה הקטנה ביותר של
נכסים" כלומר את "היחידה המניבה תזרמי מזומנים" כאשר יחידה מניבה תזרמי מזומנים היא
קבוצת הנכסים המזוהה הקטנה ביותר המניבה תזרימי מזומנים חיוביים משימוש מתמשך בהם
והם בלתי תלויים בעיקרם בתזרימי מזומנים הנובעים מנכסים אחרים. כאשר זיהוי של קבוצה
מניבה תזרמי מזומנים נעשה כאשר לא ניתן למדוד סכום בר השבה לנכס בודד.
התנאים לקיבוץ נכסים
מתי מודדים סכום בר השבה לקבוצת נכסים, ולא לנכס בודד:
[1] השווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה נמוך מהשווי הפנקסני או השווי ההוגן אינו ניתן לאומדן
מהימן.
[2] הנכס אינו מפיק תזרים מזומנים עצמאי בפני עצמו או שהוא תלוי בנכסים אחרים.
[3] שווי שימוש אינו קרוב לשווי הוגן בניכוי עלויות מכירה.
דגשים
קיום שוק חיצוני למוצר שמיוצר על ידי הנכס גורר את היותו של הנכס כיחידה מניבה מזומנים
עצמאית, במקביל אי תלות בין יחידות שונות מהווה סממן שמדובר ביחידות מניבות מזומנים
שונות
אופן הזיהוי של יחידה מניבה זרמי מזומנים
[1] מחויבות כלפי צד ג, במקרים בהם לישות יש מחויבות כלפי צד ג להפעיל מספר נכסים
יחדיו הרי שבדרך כלל נכסים אלה יהוו יחידה מניבה מזומנים, כלומר חוזה לפיו לישות יש
הסכם עם צד בחוזה להפעיל מספר נכסים יחד, בדרך כלל הנכסים הללו מהווים יחידה
מניבה מזומנים.
[2] סניפים באזורים שונים, ישות הפועלת באמצעות סניפים באזורים שונים המשמשים מוקדי
מכירות ברשתות קמעונאיות או מוקדי שירות כגון בתאגידים בנקאיים, בתי מלון, או רשת של
חנויות מוצרים, וכאשר הם מנוהלים כמרכזי רווח נפרדים, הסניף הבודד יהווה בדרך כלל
יחידה מניבה מזומנים הדבר נובע מההנחה שלכל סניף יש בסיס לקוחות שונה בעיקרו.
[3] פעילות המהווה שלב ביניים בתהליך הייצור, כאשר מוצרים המיוצרים על ידי נכס משמשים יחידות אחרות בישות נכס זה או קבוצה זו מהווים יחידה מניבה מזומנים כל עוד הישות יכולה למכור מוצרים אלה בשוק פעיל, גם אם כל המוצרים משמשים יחידות אחרות בתהליך הייצור
ואינם נמכרים החוצה. כלומר מוצרים המיוצרים על ידי נכס או קבוצת נכסים המשמשים יחידות
אחרות בישות, נכס זה או קבוצת נכסים זו מהווים יחידה מניבה מזומנים כל עוד הישות יכולה
למכור מוצרים אילו בשוק פעיל, וגם אם כל המוצרים משמשים יחידות אחרות בתהליך הייצור
והם אינם נמכרים החוצה.
[4] שיווק לקהל לקוחות זהה, קיימים מקרים בהם ישות מפעילה שני מוקדי מכירות הפונים
לקהל לקוחות זהה מאחר ותזרמי המזומנים של כל אחד מהמוקדים עשוי להיות תלוי בתזרים
המזומנים של המוקד האחר אזי יתכן שהיחידה המניבה מזומנים תכלול יותר ממוקד אחד
כלומר את שתי המוקדים.
[5] נכס המשמש באופן זמני למטרה אחרת, קיימים מקרים בהם נכס מהווה חלק מיחידה
מניבה מזומנים משמש באופן זמני למטרה אחרת, במקרה כזה אמידת שווי השימוש של
הנכס תתבצע באמצעות היחידה המניבה מזומנים אליה הוא שייך.
סכום בר השבה של יחידה מניבה מזומנים
[א] סכום בר השבה של יחידה מניבה מזומנים מוגדר כגבוהה מבין : שווי שימוש או שווי הוגן
נטו כלומר מחיר מכירה בניכוי עלויות מכירה.
[ב] התקן קובע כי לצורך קביעת תזרימי מזומנים ליחידה מניבה תזרמי מזומנים יש להתייחס
רק למכירות שבוצעו לחיצונים.
[ג] בדומה יש להתחשב בעלויות לחיצונים ולא בעלויות לתמחור פנימי בקבוצה (ביחידה).
[ד] קיימות מגבלות לרישום ירידת ערך ביחידה מניבה תזרמי מזומנים, מגבלה אחת נכס לא
יוצג בסכום הנמוך מאפס, מגבלה שנייה נכס לא יוצג בסכום הנמוך משווי ההוגן.
דוגמה
מפעל א ומפעל ב הם יחידה מניבה מזומנים הערך הפנקסני של מפעל א הינו 70 אלפי ₪
והערך הפנקסני של מפעל ב הינו 80 אלפי ₪, סכום בר השבה של יחידה מניבה מזומנים
הוא 100 אלפי ₪.
הקצאת ירידת ערך בין שני הנכסים ביחידה מניבה מזומנים
באלפי ₪
הערך הפנקסני 150 = [ 80 + 70]
ירידת ערך (50)
סכום בר השבה 100
הקצאת הפסד מירידת נכס בין הנכסים
באלפי ₪
נכס א 70.00
(23.33) = [50 * 150 / 70 ]
46.67
נכס ב 80.00
(26.67) = [50 * 150 / 80 ]
53.33
סה"כ נכסי היחידה 100.00
הנח כעת כי השווי ההוגן נטו של נכס א הינו 40
הקצאת הפסד מירידת נכס בין הנכסים
באלפי ₪
נכס א 70.00
(10.00) = [40- 50 ]
60.00
נכס ב 80.00
(40.00) = [10 - 50 ]
40.00
תחילה נפחית מהפסד את השווי ההוגן של נכס א ולכן לנכס א ניתן לייחס רק בגין ההפרש
יתר הנכסים ביחידה יספגו את ההפסד בדוגמה שלפנינו נכס ב.
דוגמה
להלן נתונים ליום 31/12/2011 על הרכב של יחידה מניבה מזומנים באלפי ₪.
נכס א נכס ב * נכס ג מוניטין סה"כ
נכס בספרים 1,200 800 800 700 3,500
שווי הוגן 950 -- 1,200 --
* נכס ב בלתי מוחשי
ביום 31/12/2011 בעקבות סמנים המצבעים על ירדת ערך חושב סכום בר השבה של היחידה
מניבה מזומנים ונמצא כי הוא עומד על 2,300 אלפי ₪.
ביום 31/12/2012 בעקבות סמנים המצבעים על אפשרות לביטול הפסד מירידת ערך שהוכר
בעבר נמצא כי סכום בר השבה שחושב עבור היחידה המניבה מזומנים ליום 31/12/2012
הוא עומד על 5,500 אלפי ₪
הכר בהפסד מירידת ערך וביטול הפסד מירידת ערך בשנים 2011 -2012
שווי נכסי היחידה מניבה מזומנים בין השנים 2011 -2012
באלפי שקלים
נכס א נכס ב נכס ג מוניטין סה"כ
ערך פנקסני 1,200 800 800 700 3,500
ירידת ערך (באור 1) (250) (250) -- . (700) (1,200)
יתרה 31/12/2011 950 550 800 -- 2,300
עליית ערך -- 250 -- -- 250 .
יתרה 31/12/2012 950 800 800 -- 2,550
** תחילה נייחס הפסד מירידת ערך למוניטין
** מאחר והשווי ההוגן של נכס ב גבוהה מהערך הפנקסני לא יוכר הפסד מירידת ערך
** בגלל שהשווי ההוגן של נכס א נמוך מהשווי הפנקסני בעת ירדת הערך במועד עליית ערך לא
ניתן להשיב ירדת ערך כלשהיא
** בעליית ערך אין לבטל הפרשה שיצרנו בגין מוניטין.
באור 1 ירידת ערך ליום 31/12/2011
באלפי ₪
שווי פנקסני נכסי יחידה 3,500
ירידת ערך (1,200)
סכום בר השבה 2,300
יחוס הפסד מירידת ערך
נכס א 250 = [ 950 – 1,200 ]
נכס ב 250 = [ 250 – 700 – 1,200 ]
באור 2 עליית ערך 31/12/2012
באלפי ₪
שווי פנקסני נכסי יחידה 2,300 מוניטין (700) – ירידת ערך שהוכרה בעבר לא תוחזר
נכס א (250) – ירידת ערך שהוכרה בעבר לא תוחזר
עליית ערך 2,000 1,200
סכום בר השבה 5,500 נכס ב 250
עליית ערך שתוכר היא עד גובהה ירדת ערך שהוכרה בעבר סך 1,200אלפי ₪
הכללים לביטול קיטון הקצאת הפסד מירידת ערך
[1] סכום ההפסד שבוטל או הוקטן יוקצה להגדלת הערך בספרים של נכסי היחידה פרט
למוניטין ופרט לנכס שהשווי ההוגן שלו היה נמוך מערכו הפנקסני.
[2] הגידול קיטון הפרשה מירידת ערך יטופל בדומה לביטול הפסדים מירידת ערך בנכסים
בודדים.
[3] חשוב להדגיש כי בעת הקצאת ביטול הפסד מירידת של יחידה מניבה מזומנים הערך
בספרים לא יעלה על הערך הפנקסני של הנכסים בניכוי פחת שנצבר ללא ירדת ערך.
[4] במידה שנותרה יתרה מסכום האמור להתבטל אשר לא הוקצתה עקב המגבלות שתוארו
הרי שיש להתעלם ממנה ולפיכך יתרה זו לא תוכר כרווח מביטול הפסד מירידת ערך.
[5] סכום הביטול של ירדת ערך לא יעלה על יתרות ההפרשות מירידות ערך הקיימות שהוכרו
בעבר בגין היחידה המניבה מזומנים.
[6] חשוב להדגיש כי התקן בכל מקרה אינו מאפשר לבטל הפסד מירידת ערך שהוכר בעבר
ונזקף כנגד מוניטין.
מוניטין
בדיקת ירידת ערך
יש לבחון ירדת ערך של יחידה מניבה מזומנים אליה הוקצה מוניטין אחת לשנה ובכל עת
שמתקיימים סממנים לירידת ערך יש להקצות הפסד מירידת ערך תוך כדי יישום המבחנים
שלהלן :
[1] אם ניתן להקצות מוניטין באופן סביר ליחידה מניבה מזומנים יש ליישם את מבחן מטה
מעלה bottom – up בלבד.
[2] אם לא ניתן להקצות מוניטין באופן סביר ליחידה מניבה זרמי מזומנים יש ליישם את מבחן
מעלה מטה top down וגם את מבחן מטה מעלה bottom up
מבחן מטה מעלה bottom up
לצורך מבחן מטה מעלה יש לבחון האם ניתן להקצות באופן סביר את הערך של מוניטין
ליחידה מניבה מזומנים, במידה וניתן יש לבחון ירידת ערך בין סכום בר השבה של יחידה
מניבה מזומנים, לבין ערכה בספרים, ואז נקצה הפסד מירידת ערך לנכס נשוא המוניטין.
מבחן מעלה מטה top down
במידה ולא ניתן להקצות באופן סביר את המוניטין בספרים יש לבצע תחילה את מבחן
"מעלה- מטה" לצורך מבחן זה יש לזהות את היחידה מניבה מזומנים הקטנה ביותר אליה
ניתן להקצות את המוניטין באופן סביר ואז יש להשוות בין סכום ערכה של היחידה הכוללת
בספרים לסכום בר ההשבה. כעת יש ליישם את מבחן "מטה מעלה" לגבי כל נכס בפני עצמו
שלא יוחס בגינו מוניטין ולהכיר בירידת ערך נוספת אם ישנה וקיימים סממנים לכך .
דוגמה
ביום 31/12/2011 רכשה חברה א 90% מהון המניות של חברה ב תמורת 2,700 אלפי ₪,
לחברה ב שתי יחידות מניבות זרמי מזומנים.
ערך פנקסני שווי הוגן
קו ייצור 1 1,000 2,000
קו ייצור 2 800 1,000
הון עצמי 1,800 3,000
ביום 31/12/2012 נצרו לקו ייצור 1 הפסדים וסכום בר השבה שלו 700 וסכום בר השבה
של קו ייצור 2 הוא 2,000 ₪.
ביום 30/12/2012 הערך הפנקסני של קו ייצור 1 הוא 800 ושל קו ייצור 2 הוא 1,000 ₪
נדרש - הצג את נכסי היחידה בשנת 2012 תחת שתי הנחות בלתי תלויות
[1] ניתן להקצות את המוניטין באופן סביר
[2] לא ניתן להקצות את המוניטין באופן סביר
ניתן להקצות את המוניטין באופן סביר
שווי נכסי היחידה מניבה מזומנים לשנת 2012
באלפי שקלים
קו ייצור 1 קו ייצור 2 מוניטין סה"כ
ערך פנקסני 800 1,100 1,200 3,100
הקצאת מוניטין 800 400 (1,200) --
ירידת ערך (באור 1) (900) -- -- (900)
יתרה 31/12/2012 700 1,500 - 2,200
לא ניתן להקצות את המוניטין באופן סביר
שווי נכסי היחידה מניבה מזומנים לשנת 2012
באלפי שקלים
קו ייצור 1 קו ייצור 2 מוניטין סה"כ
ערך פנקסני 800 1,100 1,200 3,100
ירידת ערך (באור 1) (100) -- (400) (500)
יתרה 31/12/2012 700 1,100 800 2,600
באור 1 חישוב מוניטין ליום 31/12/2011
שווי הוגן נכסים 3,000 = [ 0.9 / 2,700]
נכסים מזוהים 1,800
עודפי עלות 1,200
מוניטין 1,200
באור 2 - ניתן להקצות את המוניטין באופן סביר
יחוס המוניטין :
קו ייצור 1 : 800 = [ 3,000 / 2,000 * 1,200 ]
קו ייצור 2 : 400 = [ 3,000 / 1,000 * 1,200 ]
באור 3 – לא ניתן להקצות את המוניטין באופן סביר
סכום בר השבה של היחידה הכוללת מבחן "מעלה - מטה"
ערך פנקסני 3,100
ירדת ערך (400)
סכום בר השבה 2,700 = [ 700 + 2,000]
כמו כן ניישם מבחן מטה – מעלה לקו ייצור 1
ערך פנקסני 800
ירדת ערך (100)
סכום בר השבה 700
ירידת ערך מגזרים
דוגמה
חברה פועלת באמצעות שלוש יחידות מניבות מזומנים בשלושה מגזרים שונים א, ב, ו-ג.
בסוף שנת 2011 הערכים בספרים של המגזרים הינם 160, 240, ו- 320 אלפי ₪ בהתאמה.
לאור השינויים בסביבה הטכנולוגית, בסוף שנת 2011 החברה עורכת בדיקת ירידת ערך לכל
יחידה מניבה מזומנים.
פעילות התאגיד מנוהלות ע"י מרכז ההנהלה הראשי הערך בספרים של מבנה ההנהלה הינו
200 אלפי ₪. יחס הערך בספרים של נכסי כל יחידה מניבה מזומנים לסך נכסים של היחידות
המניבות מזומנים מהווה אינדיקציה סבירה לחלק של מבנה ההנהלה המוקדש לכל יחידה
מניבה מזומנים. ליום 31 בדצמבר 2011 יתרת אורך חיים השימושיים של נכסי מגזר א הם 10
שנים ויתרת אורך החיים השימושיים של נכסי מגזרים ב ו ג הינם 20 שנה ויתרת אורך חיים
השימושיים של מבנה ההנהלה הינו 20 שנה.
סכום בר השבה ליום 31 בדצמבר 2011 למגזר א - 100 אלפי ש"ח , למגזר ב- 200 אלפי ₪
ומגזר ג 300 אלפי ₪.
נדרש הצג את נכסי היחידה המניבה מזומנים ליום 31/12/2011
שווי נכסי היחידה מניבה מזומנים ליום 31 בדצמבר 2011
באלפי שקלים
מגזר א מגזר ב מגזר ג הנהלה סה"כ
ערך פנקסני 160 240 320 200 920
הקצאת מבנה ההנהלה 25 75 100 (200) -- .
יתרה 31/12/2011 185 315 420 -- 920
ירידת ערך מגזר (74) (88) (91) (253)
ירדת ערך מבנה ההנהלה (11) (27) (29) -- (67) .
יתרה 31/12/2011 100 200 300 -- 600
** יחידה מניבה מזומנים אינה יכולה להיות גדולה ממגזר ולכן כל מגזר הינו יחידה
מניבה מזומנים בפני עצמה
באור 1 - הקצאת מבנה ההנהלה על מגזרים :
מגזר א – 25 = [ 200 * 12,800 / 160 * 10 ]
מגזר ב – 75 = [ 200 * 12,800 / 240 * 20 ]
מגזר ג - 100 = [ 200 * 12,800 / 320 * 20 ]
באור 2 - יחוס הפסד מירידת ערך לכל נכס ביחידה מניבה מזומנים :
מגזר א
נכסי המגזר 74 = 185 / 160 * [ 100 - 185 ]
מבנה ההנהלה 11 = 185 / 25 * [100 – 185 ]
מגזר ב
נכסי המגזר 88 = 315 / 240 * [ 200 - 315 ]
מבנה ההנהלה 27 = 315 / 75 * [200 – 315 ]
מגזר ג
נכסי המגזר 91 = 420 / 320 * [ 300 - 420 ]
מבנה ההנהלה 29 = 420 / 100 * [300 – 420 ]
דוגמה – ירידת ערך יחידה מניבה מזומנים
לישות יחידה מניבה מזומנים הכוללת את הנכסים הבאים :
באלפי ש"ח
מכונה א - 200
מכונה ב - 100
מכונה ג - 300
ערכים אילו מייצגים ערכים פנקסניים ליום 31/12/2011 יתרת החיים השימושיים של הנכס
הינו 5 שנים, ביום 31/12/2011 נוצר חשש לירידת ערך היחידה ונמדד סכום בר השבה בסך
של 540 אלפי ₪, השווי ההוגן של מכונה ג הינו 295 אלפי ₪, ביום 31/12/2012 נוצר סימן
חיובי וסכום בר השבה הינו 470 אלפי ₪
נדרש
[1] חשב ירידת ערך בשנת 2011 והקצאתה.
[2] חשב את ביטול ירידת ערך ואת הקצאתה ב 31/12/2012
שווי נכסי היחידה מניבה מזומנים בין השנים 2011 -2012
באלפי שקלים
מכונה א מכונה ב מכונה ג סה"כ
ערך פנקסני 200 100 300 600
ירידת ערך (באור 1) (37) (18) (5) (60) .
יתרה 31/12/2011 163 82 295 540
הוצאות פחת"ש (40) (20) (60) (120)
עליית ערך 30 15 5 50 .
יתרה 31/12/2012 153 77 240 470
** מאחר והשווי ההוגן נטו של מכונה נמוך מערך פנקסני ירדת הערך לא יושב חזרה.
** פחת"ש יתקבל לפי הפחתת הנכס לפי הערך המקורי ללא התחשבות בירידת ערך
באור 1 - ירידת ערך ליום 31/12/2011 והקצאתה בין נכסי היחידה
ערך פנקסני יחידה מניבה מזומנים 600 = [ 300 + 100 + 200 ]
ירידת ערך (60)
סכום בר השבה ליום 31/12/2011 540
הקצאת ירידת ערך
מכונה א 37 = [ ( 5 – 60 ) * 300 / 200 ]
מכונה ב 18 = [ (5 – 60 ) * 300 / 100 ]
מכונה ג 5 = [ 295 – 300 ]
באור 2 – עליית ערך ליום 31/12/2012 והקצאתה בין נכסי היחידה
ערך פנקסני יחידה מניבה מזומנים 480 = [ 4/5 * 600 ]
יתרת הפרשה לירידת ערך (45) = [ 3/4 * 60 ]
עליית ערך 35 .
סכום בר השבה 470
הקצאת עליית ערך ליום 31/12/2012
מכונה א : 23 = [ 35 * 160/240 ]
מכונה ב : 12 = [ 35 * 240 /80 ]
קיימת חריגה : 15 = [ 455 - 470 ]
יש להוסיף מכונה א 7 = [ 23/35 * 10 ]
יש להוסיף מכונה ב 3 = [ 35/ 12 * 10 ]
יש להוסיף למכונה ג 5
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה